החצנתו של האל – חלק 1 – אוגוסט 2016
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

 

 

ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.

 

הקול שאתם שומעים מייצג את האנרגיה של המקור הבורא היוצר, האל, או כל כינוי שתרצו להעניק לה.

המקור הבורא היוצר הוא מקור נדיב המכיר ויודע אתכם.

חלקכם מתקשים להאמין שבן אדם יהיה ידוע באופן אישי לאותו מקור, לבריאה שהיתה אחראית להניע ולהביא את היקום לכלל תנועה.

הסיבה למגע האישי הזה היא מכיוון שבתוככם שוכן חלק מהבורא היוצר.

 

המערכת שלמה מכיוון שאתם חלק מהאל.

זה חשוב, ובמיוחד באנרגיה החדשה הזו, שתבינו זאת ותרגישו זאת.

לפני אלפי שנים, האינטואיציה של הקדמונים לגבי מיהם בני האדם, ולגבי המערכת הרוחנית המאורגנת הראשונה על פני הפלנטה היתה – 'האל שבפנים'.

קיימות עדיין תרבויות רבות הכוללות מיליוני אנשים ברחבי הפלנטה המברכים אתכם ב 'נאמאסטה', מתוך הכרה שהאל בתוכם מברך את האל בתוככם.

המושג של 'האל שבפנים' אינו מושג זר.

 

האם אתם רואים את הקשר האפשרי כאן?

 

יקרים, עם דנ"א שעובד ברמה שטחית, הרי שכאשר תתקדמו, ותהיה לכם האלגנטיות של ההתפתחות האלוהית שהיא בהישג יד – הדבר הראשון שיקרה הוא שהחיבור והקשר יהיו טובים יותר, והאל שבפנים יהפוך להיות האל שבפנים והאל שבחוץ.

 

אולם לעת עתה, ברצוני שתבינו באמת שאתם מגיעים לפלנטה הזו עם הבורא היוצר בתוככם.

זה סביר והגיוני:

חייבת להיות יצירה בתוך כל אחד ואחת מכם עבור המבחן של הפלנטה, עבור הנשמות שעתידות להגיע לכאן ולעבוד על נושאים שונים.

ואם זהו המקרה, הרי בשעה שאתם יושבים למדיטציה, להתפלל, כאשר אתם סוגדים – מדוע אתם מרימים את ידיכם ומתפללים למישהו אחר שהוא אינו 'האל שבפנים'?

 

על האנושות יהיה להתחיל ולהבין שבאנרגיה החדשה הזו, הדרך לעתיד אינה חיצוניות אלא פנימיות.

הביטו מה התרחש, מה נהיה במשך השנים –

האל הפנימי של הקדמונים הפך להיות האל שמבחוץ.

בחברה הזו, לא רק שהרחקתם את האל מגופכם, אלא הפכתם את בני האדם לחסרי תועלת וחסרי ערך, שנולדו 'מלוכלכים' והיה עליהם לזחול על חצץ על מנת שהבורא יבחין בהם.

זה שרות דב, זה חוסר תפקוד לגוף כולו, כאשר האל למעשה נמצא בפנים.

 

להתפתחות של הרוח האנושית יהיה זרז גדול – האמונה של התחלת הפעלתו של המצפן הפנימי.

עד לנקודה זו, התודעה שלכם היתה חסרה תמיד את הערך העצמי.

'האל שבפנים' הוא מושג יפהפה אולם הוא לא 'נדבק'.

ועכשיו אנחנו מבקשים מכם ליצור משהו שיהיה מובן לכם אולם אתם לא תתרגלו אותו – מושג האומר שאתם חיים כאלוהיים מכיוון שנולדתם נפלאים.

 

הנשימה הראשונה שנשמתם, הנשמה שנכנסה לגופכם, כל התכנונים שהביאו אתכם לכאן, יוצרים נפלאות ויופי הנראים כך בעיני הרוח והאל, אלא שאתם עצמכם אינכם רואים זאת.

הגיע הזמן להתחיל ולהעריך מחדש את מה שנמצא שם.

המצפן הפנימי הוא יותר מאשר רק אינטואיציה – זהו 'האל שבפנים' הנמצא בכל אדם ואדם, המבקש שתפעילו אותו.

אתם עדיין מרגישים אשמה ובעלי התניה – ואפילו בשעה שאתם עושים מדיטציה אתם מחפשים אחר מקור חיצוני… אתם פונים לרוח ומבקשים ממנה עזרה במשהו, אתם אומרים לרוח שאתם אוהבים אותה…

ומה אם תפנימו זאת ותקראו לזה בשם הראוי?

 

באנרגיה ישנה יותר, לימדנו אתכם שהשאלה הטובה ביותר שיכולתם לשאול את האל הייתה, לבקש ממנו לדעת את מה שעליכם לדעת… 'אמור לי את שעלי לדעת'…

וכעת אנחנו אומרים שהשאלה נותרה זהה, אלא שעתה תתחילו לשאול את 'האל שבפנים'…

המשמעות של הפנמת הנושא הזה במדיטציה היא שעליכם לכבד תחילה את גופכם מכיוון ששם נמצא האל, בכל פיסה של דנ"א מאות טריליונים של פיסות דנ"א – והאל נמצא בכולן!   

ישנה בכם פיסה שהיא קוונטית – כבר הוכח שחלק קטן מהמולקולות של הדנ"א הוא בעל תכונות קוונטיות, וזה רק מעט מאוד ממה שאנחנו מדברים עליו. מכיוון שיש שם הרבה יותר ממה שאתם חושבים.

אם האל נמצא בפנים, עליכם להיות מסוגלים לשבת במדיטציה ולהתחיל למשוך אליכם קדימה את מה שאתם זקוקים לו כמצפן הפנימי שלכם, מכיוון שאתם קוראים למקור שתמיד היה שם – לא המקור שיושב בשמיים, אלא המקור שבפנים.

 

על מנת להקל עליכם, הגדירו מחדש את צורת חשיבתכם ודיבורכם, ואמרו:

 'רוח יקרה שבתוכי, אמרי לי את שעלי לדעת. הפעילי את המצפן הפנימי שלי, כדי שאוכל לחוש מהו הכיוון עבורי מבלי לדאוג'.

 

'רוח יקרה שבתוכי, דכאי את הפחד שיש בי – על כל דבר'.

 

'רוח יקרה שבתוכי, הראי לי את השלווה מעבר לכל ההבנות, כי אני מודאג/ת'.

 

'רוח יקרה שבתוכי, אני פוחד/ת. הפעילי את מה שאני יודע/ת שנמצא בתוכי, כדי שכל תא בתוכי יוכל להרגיש את מה שאני יודע/ת שנמצא שם.

אני נצחי/ת. תני לי את השלווה, את השקט, ועשי זאת עכשיו'.

 

האם אי פעם חשבתם שהתודעה שלכם יכולה לדבר עם הבורא היוצר שנמצא בתוך גופכם?

הביטו בנתיב הזה שהתעלמתם ממנו בשעה שאתם מחפשים במקומות אחרים.

בתרחיש כיום, הגעתם איכשהו למקום בו 'חיסלתם' את גאיה, הפכתם את האל לבלתי מתפקד…

האם זה האל שאוהב אתכם כל כך עד שיבעיר אתכם בגיהינום והיה ותאמרו את הדברים הלא נכונים?

זה אינו האל.

האם הייתם עושים זאת לילדיכם? זה אינו האל.

בתוככם נמצא מנוע שלם, והגיע הזמן שתקחו אותו, תתחילו להפעיל אותו ולראות אותו.

 

האם זה אפשרי שכל תא בגופכם יודע על מה שאני מדבר אתכם עכשיו?

מסרנו לכם שני תקשורים אודות 'השדה' הנדיב, חלק כינו את הנדיבות הזו היתאמות.

קיים שדה של פיסיקה המבקש הרמוניה, המחבר דברים יחד באופן מסונכרן – אפילו קראנו לכך 'פיסיקה עם גישה, התייחסות' –  מכיוון שזה אינו הוגן, זה אינו נייטרלי, זה נדיב!

באנרגיה החדשה הזו אתם תראו כיצד זה מגשים את עצמו בכל פעם שתבקשו אותו לעשות זאת.

סוף סוף זוהי הרוח שבגבכם, זוהי העזרה שביקשתם, וזה אינו מגיע מהשמיים אלא מפיסיקה נורמלית לגמרי הניתנת למדידה.

ישנה מציאות בחצר, במגרש שלכם, המבקשת לעזור לכם להפעיל את המצפן הפנימי.

 

אתם מתעוררים בשעה שלוש, שלוש וחצי לפנות בוקר – אני יודע מי נמצא כאן – וחלקכם תוהים על מה עליהם לדאוג משהתעוררו עכשיו [ קריון צוחק…] כי זהו הדפוס אליו הורגלתם במשך שנים, לדאוג…

אתם מרכיבים את הדאגות והפחדים, יוצרים רשימה ומציגים אותה בפני האל.

כמה שאתם לינאריים…

מה לו הייתם מתעוררים בשעה שלוש בבוקר ומודים לרוח הפנימית על שהעירה אתכם.

אמרו: 'אל יקר שבתוכי, הראה לי מדוע אני ער/ה.

הו, הבנתי, זה על מנת שתוכל לאחוז בידי ולאמר לי שאתה אוהב אותי…

כדי שאוכל לחזור לישון ולהיות שלו/וה יותר מאי-פעם.

תודה לך, האל שבתוכי'.

 

אין זה משנה מה אתם מרגישים, מה אתם עוברים, איזו דאגה יש לכם – לא קיים דבר שהוא גדול מדי עבור ה'אל שבפנים'. אפילו משהו שלדעתכם הוא קבוע.

קיים גשר ל'אל שבפנים', ונהר האהבה השלו יעבור דרככם באופן שלא עשה זאת קודם לכן.

אנשים שחווים דברים דומים לאלה שלכם, יראו זאת בכם, מכיוון שאתם שולטים בכך, גיליתם היכן האל נמצא.

האירוניה של זה היא שאתם רק חוזרים לעבר – הקדמונים כבר ידעו על כך –  ועכשיו אתם רק מעוררים מחדש חלק מהידע המעמיק ביותר של האנושות, שאפילו לא הוסתר.

היה עליכם רק להגיע למקום בו רציתם לראות את הידע הזה ולעורר אותו.

חלק מההתעוררות הרוחנית באנרגיה החדשה הזו היא המודעות לדברים הנמצאים שם, דברים שלא ראיתם בעבר – קבלה של מושגים שלא חשבתם עליהם בעבר, של מחשבה שאולי שייכת לכם ולא לגורו או מתקשר חיצונים לכם.

 

באמת, כל הציוד לכל מה שאנחנו מדברים עליו כבר נמצא במקומו, הוא רק ישן זמן רב מאוד.

הרעיון של להעיר משהו שהיה ישן, אינו מטפורה יותר.

זו המציאות. וכך זה מרגיש.

 

אתם תצאו מחדר זה עם מודעות חדשה, ויתכן שגם עם תפישה חדשה.

הפסיקו לחפש אחר התשובות מחוץ לעצמכם. כי הם תמיד היו בתוככם.

המשיכו לעשות מדיטציה כפי שנהגתם תמיד, אולם כעת אתם מאזנים באופן פנימי את מה שיוגשם באופן חיצוני בפעולותיכם, בתודעה שלכם, בדרך בה אתם מתנהגים לאחרים, באופן בו אתם מברכים את האל שנמצא בתוך אדם שנקרה בדרככם.

פעולה חומלת, שינוי תודעה שמשנה את פעולותיכם, מובילים לדברים בריאים, לחיים ארוכים יותר, זוהי ההתפתחות של בן האדם החדש.

 

הנה משוכה חשובה:

הקשיבו לדרך בה אתם עושים מדיטציה ומתפללים, והוסיפו את המילה 'פנימה' בכל פעם שאתם מזכירים את הרוח, בכל פעם שאתם מזכירים את האל – 'אלוהים היקר שבתוכי פנימה, רוח יקרה שבתוכי פנימה', וגופכם יתרגל לכך, יאמץ זאת, ויתחיל להבין שאתם תפשתם והכרתם בבורא היוצר האלוהי שבתוך תאיכם.

 

זהו הצעד הראשון לדברים כה רבים שיש לכם ושחשבתם שלא תוכלו לעשותם.

אני יודע מי נמצא בחדר כאן כעת, ומי מקשיב או קורא מאוחר יותר.

מהו הדבר שמצער אתכם כרגע או שיוצר בכם דאגה גדולה ופחד?

 

האנושות תמיד מקרינה משהו גרוע כמשהו גרוע הרבה יותר… כאשר אתם פוחדים ממשהו, אתם יוצרים ממנו מפלצת גדולה יותר.

זוהי תפישה אנרגטית ישנה, אשר עומדת להימחק לחלוטין על ידי האל היקר שבפנים.

כאשר האהבה שולטת, החושך אינו יכול להתקיים.

כאשר השמחה שולטת, השנאה אינה יכולה להיות שם.

כאשר הצחוק מולך, הצער אינו יכול להתקיים.

וזהו השיעור והלימוד של היום, של השנה, של המאה כולה!

אתם בנקודת מפנה, אל יקר שבפנים, בה אתם מצטרפים לקדמונים שידעו את כל הדברים האלה מלכתחילה, באופן אינטואיטיבי.

 

כאשר יהיה לכם פנאי, ותרצו בכך, צאו החוצה לעצים ולעפר האדמה – לא לבטון – צאו למקום בו רגליכם יכולות לגעת בעפר וכך תוכלו לאמר לגאיה משהו שהיא חיכתה לשמוע במשך מאות בשנים, אמרו 'האל שלי שבתוכי אומר – ברוכה הבאה הביתה'.

וכך תתחילו לאסוף אנרגיה מהמקור של גאיה עצמה, השותפה שלכם כאן שאינכם יכולים לשרוד בלעדיה.

 

אנחנו נמצאים במקום בו מצויים חקלאים רבים (במדינת איווה בארה"ב) והם יודעים. יש להם נטייה ללכת יחפים במקומות שאיש לא ילך יחף, מכיוון שהם רוצים לחוש את העפר בין בהונותיהם, להרגיש את האנרגיה של העפר האלוהי, המרגיעה את נשמתם.

 

זהו הצעד השני, לאחר הצעד של 'האל שבפנים'

אתם יכולים לעשות זאת בכל מקום בו אתם מתגוררים, ללכת למקום בו קיימת קרקע, אדמה, ולעשות את הדבר הזה.

כאשר תתחילו לכלול שוב את גאיה, אתם תקבלו התגלות של אנרגיה.

 

אולם יקרים, תחילה הצעד הראשון של 'האל בפנים'

המפתח הוא כאשר ההחצנה של מיקומו של האל ודרך פעולתו מומרת להפנמה של המציאות של ודרך פעולתו של האל.

האם ידעתם שכאשר אתם מתחילים בכך, הביולוגיה מתחילה להשתנות, והכימיה תתחיל להשתנות, ולנדיבות של 'השדה' תהיה השפעה גדולה יותר על בריאותכם, כי פתאום אתם קשורים לדברים שלא הייתם קשורים איתם לפני כן?

 

אם האל חיצוני, כיצד תוכלו אי פעם להפנים את בריאותכם?

אם האל חיצוני, כיצד תהיה לכם אי פעם שלווה בפנים?

אם האל חיצוני, הרי מה זה בכלל כל זה? מדוע אתם קיימים בכלל?

ההיגיון של זה צריך להיות ברור לכם. מכיוון שאין כל דבר חיצוני לכם. אתם הם האל והתודעה הקולקטיבית שלכם תשנה את הפלנטה, מכיוון שאתם האל.

ויש עוד… נמשיך אח"כ, בזמן אחר…

 

 

יקרים, בשעה שכולכם מאזינים או קוראים, דעו שהמסר זה מלא במילים ששותפי (לי קרול, ת.ג.) אינו יכול לתפוס, כי הן לא קיימות.

לא קיימת מילה המתארת עד כמה האל הוא חלק מכם.

ישנה התמזגות והתכנסות של אהבה הזורמת ישירות אליכם מהצד האחר של הצעיף, כאשר אתם מבינים ומפנימים את הבורא היוצר.

כל זמן שהבורא מחוץ לכם, הוא רק יושב שם.

אם תסכימו להביא אותו פנימה, תחיו חיים ארוכים יותר.

כאשר אתם מביאים אותו פנימה, זה  מתחיל להיות שלם.

 

אני קריון, ולא הייתי מספר לכם על הדברים האלה לולא הם היו כך.

האדם החדש מתחיל להגיע.

 

וכך הוא הדבר.

 

 

 

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

 

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר