מדיטצית 'מעגל ה 12' – דצמבר 2020
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

 

 

 

 

 

ברכות יקרים, אני קריון,

 

בואו התקרבו מעט יותר.

אנחנו מבקשים שתתקרבו מעט יותר, מכיוון שזוהי המטפורה שאומרת, בואו למקום – אם ברצונכם לכנות זאת כך – בואו לגישה – אם ברצונכם לכנות זאת כך – שהם יהיו יותר קרובים מכל מה שעשיתם אי פעם. קרוב יותר למקור הבורא היוצר של כל הדברים.

המקור שברא ויצר אתכם הוא יפה, יפה יותר מהשמש הזורחת שחוסמת את כל הדברים שהם פנימיים בתוכה לעיניכם, אולם שבפנים היא מלאה בדפוסים מקודשים, ויתכן שאנחנו מדברים במטפורות וזה כל מה שאתם עומדים לשמוע או להבין או לראות במציאות הזו שהיא שלכם כעת, היכן שאתם יושבים ומה שאתם עושים.

 

כל אחת מפגישות 'מעגלי ה 12' האלה מתחילה באופן הזה.

ואנחנו מבקשים שתתבוננו מסביב, מכיוון שלפני שאתם עוצמים את עיניכם – ואני עומד לבקש זאת מכם – לפני שאתם עוצמים את עיניכם, הביטו במה שאתם מאמינים שהוא אמיתי. מכיוון שהדברים האלה שאתם מאמינים שהם אמיתיים הם 'תמונת בזק' הלכה למעשה, 'תמונת בזק' כמו תמונה שאתם אוחזים בידיכם בהשוואה למה שהוא באמת אמיתי מסביבכם.

זהו רגע חולף במימד הרביעי בעוד שנשמתכם חיה במאות מימדים.

 

חלק שאלו האם אתם מודעים, בני אדם יקרים, שאתם תמיד בשני מקומות, או שלושה או ארבעה בעת ובעונה אחת – אתם מרגישים זאת, האין זאת, בכל מקרה.

חלק מרגישים זאת כה חזק עד שהם ישאלו 'האם אתם מאמינים במציאויות חלופיות', ויהיו להם סרטים וסיפורים ודיונים לגבי השאלה האם יתכן ואתם בכדור ארץ אחר באותו הזמן שאתם נמצאים על הכדור הזה – זוהי האינטואיציה שיש לכם, אולם במימד הרביעי אתם בונים סיפורים חלופיים שהם במימד הרביעי.

והאמת? אתם נמצאים במימדים רבים ומציאויות רבות בעת ובעונה אחת, אולם אין כדור ארץ נוסף, ישנו רק הכדור הזה, שמתעורר, כדור ארץ שיתחיל לראות בקרוב מימדים אחרים בדרכים שאינכם מצפים לראות אותם.

 

אפשרו למציאות מסביבכם להיעלם בשעה שאתם עוצמים את עיניכם ומצטרפים אלי.

'מעגל ה 12' הזה רעיון שיתכן ותוכלו לנוע למימד אחר, או למימדים רבים, בנפרד למה שאתם רגילים אליו. אתם יכולים לעשות זאת מכיוון שאתם בעלי יכולת לעשות זאת.

לא נדרשת רשות לשם כך – האם הבנתם זאת? אין זה משנה מה סיפרו לכם, אתם מוכנים לנוע לחלק גדול יותר שלכם, והמשמעות היא שעליכם להבין שיתכן והיה חוסר ידע או חוסר הבנה של מה שזה עשוי להיות, אפילו חוסר של הרגשה שזה הולם! מכיוון שאינכם עושים זאת בדרך כלל. חלק ביקשו מכם שלא לעשות זאת, חלק אמרו שבני האדם לא נועדו ללכת לאותם מקומות מקודשים, וכאן נפרד ושונה הסיפור שלי בהשוואה לאלה שסיפרו לכם לפני כן.

 

הסיפור שלי הוא כזה:

לא רק שיש לכם רשות לפתוח את הדלת ההיא ולעבור דרך האובך ההוא, אתם הולכים 'הביתה' כאשר אתם עושים זאת.

מה אם 'הבית' הוא להיות רב מימדיים, להיות מודעים לנשמתכם – לא לעבור לצד השני, לא מוות, אלא ש'הבית' הוא לבסוף היכן שעליכם להיות בשעה שאתם צועדים על פני האדמה?

המאסטרים שצעדו על פני האדמה הזו, היו על האדמה והם היו 'בבית'. הם היו מלאים באהבה ויכולת, והם היו מפוארים, והם צעדו, ויכולתם לראות את עקבותיהם. הם היו חיים ונשמו ממש כמוכם – פנימה והחוצה.

שאפו פנימה את המתיקות של גאיה שניתנה על ידי גאיה, נשפו החוצה על מנת להזין את גאיה. הם היו חלק מכל מה שהיה חי על הפלנטה – ממש כמוכם.

 

המטפורה תמיד היתה זו:

אתם מפוארים כמו כל מאסטר שצעד מעודו על הפלנטה הזו, אולם באנרגיה החדשה הזו אתם מתחילים להבין את הנחת היסוד הזו.

זו הסיבה שהמאסטרים על הפלנטה הגיעו – הם הגיעו על מנת להראות לכם את התפארת שהיא שלכם, להיות אנושיים כמוכם, לצעוד על הפלנטה כמוכם ולעשות דברים מפוארים, מכיוון שאלה מי שהנכם.

 

הכל משתנה, ועומד להשתנות. הפיסיקה – אפילו של מבנה האטום שאתם חושבים שאתם – מתחילה להשתנות. מכיוון שהתודעה היא המלך והמלכה של כל האנרגיות שעל הפלנטה. אתם שולטים במה שיקרה בהמשך, אתם באמת שולטים.

 

אם כך הבה נלך לשם. ברצוני לבלות שם מעט זמן אתכם.

זה תמיד מתחיל אותו הדבר, וברצוני שתראו את מה שתמיד אתם רואים, אם תבחרו.

ישנה באמת תהום. חייבת להיות. תמיד ישנה.

 

'מעגל ה 12' הוא סיפור מטפורי שלם לחלוטין אודותיכם, הנעים מהידוע אל הבלתי ידוע, ומשתתפים במבנה של 12 שאין לכם כרגע. מבנה של 12 הוא מטפורה לגבי האופן בו פועלים הגלקסיה והיקום. תהליכים שאתם אפילו אינכם רואים, שהם יפים, תודעה שיוצרת יחסי גומלין עם תודעות אחרות.

סיפרתי לכם קודם לכן אודות התמונה של הציור, ושאלתי אתכם איזה סוג של ציירים אתם – זהו חלק ממה שאתם עומדים לעשות.

האם תודעתכם מאפשרת את הצבעים שאתם עומדים לראותם?

 

התהום נמצאת שם וישנו גשר, תמיד ישנו גשר. כבר עשינו תכניות רבות כאלו, אולם ישנם אלה ששומעים זאת בפעם הראשונה.

הגשר מלא משמעות – עד כמה הוא גדול? עד כמה הוא ארוך? מהי המשמעות עבורכם? האם זה גשר שנועד לאדם אחד או האם זה גשר לאנשים רבים? אין זה משנה יקרים, מכיוון שהוא שלכם. אולם הדרך בה אתם תופשים אותו, עשויה להשתנות.

אלה שהלכו למקום הזה פעמים רבות, וילכו עוד פעמים רבות נוספות, כאשר הסדרה הזו תמשיך ותמשיך, יתחילו לראות גשר שהם מכירים מכיוון שהם כל כך יצפו ללכת ולעבור אותו.

 

לפני 31 שנים, שותפי חצה את הגשר שלו. הוא הלך אל הבלתי ידוע, מבוהל, מלא פחד, לקח לו 3 שנים לעבור דרך האובך, באמת דרך האובך. 3 שנים. מכיוון שזה היה מפחיד לחשוב שיכול להיות חלק גדול יותר של עצמו.

אולם כעת, באנרגיה הזו, באנרגיה המאוד חדשה הזו, אתם מתבוננים בגשר הזה, ואספר לכם שבסופו של דבר, הגשר הזה הוא חבר. ממש כפי ששותפי (לי קרול, ת.ג.) יושב לתקשר והוא מחייך לעצמו ואומר, 'הנה אנחנו הולכים שוב לתוך האובך'. זה המקום היפה ביותר שהוא היה מעודו, או שיהיה אי פעם.

 

ברצוני שתלכו אתי, אם תבחרו, לאורך הגשר הזה לחומת האובך הזה שנמצא שם, ותמיד ישנו, אובך שבאמת מייצג מעבר אל הבלתי ידוע. זה הבלתי ידוע שלכם..

בואו התקרבו יותר, יקרים, בשעה שאנחנו הולכים דרך האובך הזה, יחד. אם תרצו לקחת את ידי, אשמח שתצעדו אתי. אל תפחדו ממה שהוא מקודש, אל תפחדו ממה שהוא 'אתם'. הבה נלך לשם יחד כעת.

 

מה שקורה כעת תלוי בכם.

ישנם כמה שעשו זאת פעמים רבות, הם מגיעים עד למקום הזה ואינם זוכרים שום דבר אחר. הם עדיין אינם מוכנים מספיק על מנת לקבל את העובדה שקיימת בהם תפארת שהם עדיין אינם מכירים בה.

 

בואו אתי.

במקום הקסום הזה של רב המימדיות, הרבה יהיה הגיוני והרבה לא יתקבל על הדעת.

התחילו לצעוד דרך ארץ קסומה בה תראו את אשר תבחרו לראות.

חלק יראו את יופיה של גאיה – ואמרנו זאת לפני כן. חלק יראו את ישויות הטבע והחברים מסביבכם שגם הם רב מימדיים.

אולם אתם באמת נמצאים כאן על מנת לראות את החלקים הרב מימדיים שלכם, לא של משפחתכם, לא של חבריכם, עדיין לא. לא את כדור הארץ, לא באמת.

אולם הדברים האלה מציגים את עצמם בכל דרך שהם עושים זאת ממש עכשיו, על מנת לגרום לכם להרגיש בנוח, להרגיש שאתם שייכים לכאן, מכיוון שאתם נמצאים באזור שלכם. אתם באזור, אם תבחרו, שהוא נשמתכם.

 

בואו אתי למקדש הזה, כעת. המקדש הזה שסיפרנו לכם שהוא קיים. חלק ראו אותו באור, חלק ראו אותו בקריסטל, וחלק רואים אותו כמערה שאתם נכנסים אליה ונעלמים – עוד גשר, אם תרצו, בכל דרך שתרצו..

 

חלצו את נעליכם, אם לא עשיתם זאת עדיין, מכיוון שאתם עומדים לצעוד על אדמה מקודשת כאשר תתחילו להיכנס לתיאטרון הזה.

בואו אתי, בואו התקרבו מעט יותר, בשעה שאתם מבקשים להיכנס למקום הזה, לפתח הזה, ולתוך התיאטרון הזה.

גודלו של התיאטרון הוא ככל שתבחרו, הבמה השקועה מתחת, הקהל מסביב. הוא מעוגל, התיאטרון הזה, האורות נדלקים, הכסא שם, הכסא מזמן אתכם כמו שהוא תמיד עושה, אתם עומדים לשבת שם ולחוות משהו שונה בכל פעם ופעם.

 

ואפילו לאחר שהצגתי מה זה, ואת הכסא עבור היום, אני מבקש מכם לשבת, ולשבת, ולשבת מעט יותר… תכננו את השידור הזה עבורכם במימד הרביעי שלכם, על מנת שתראו, תהנו ותשמעו אותו כמה פעמים שתבחרו, כך שתמיד תוכלו לחזור למילותי כעת, בשעה שאומר אותם שוב ושוב.

 

בואו אתי במורד המעבר. איש עדיין אינו יושב בכסאות – אף פעם אין איש בשעה שאתם רואים את הבמה ויושבים בכסא.

הכסא מתוכנן עבורכם. הכסא הוא כסא שהוא מטפורה. חלק שאלו 'מדוע איני עומד/ת' והתשובה היא מכיוון שהכסא מייצג מנח של רוגע, של בטחון. זהו מקום בטוח.

הכסא יכול להיות כסא מלכותי, בו יישבו מלכה או מלך לפני שמתחיל טקס, מופע, או כל דבר. וזה מה שאתם עושים.

ואתם יושבים שם. שבו. שבו בכסא האהבה הזה, אם תרצו. וכאשר אתם יושבים, הכל מתחיל להשתנות. ברצוני שתשבו שם לרגע, ובעיני רוחכם אשמח שתראו את השינויים ואת ההרגשות שיהיו לכם היום, מכיוון שיינתן לכם דבר אחד שאתם כל כך זקוקים לו, לפני שתוכלו להירפא, לפני שתוכלו להמשיך הלאה, לפני שאפילו תדברו לתאים שלכם, לפני שאפילו תתחילו לדבר אודות זה שעשוי להיות נכון או שגוי, או הפחדים, לפני שיתחילו להגיע אלה מסביבכם לסלוח לכם או לרחוץ את כפות רגליכם, או כל אחד מהדברים האלה –

היום, יהיה משהו אחר.

 

הקהל מתחיל להתמלא, ושוב, אתם רואים את כל אלה שהיו מעולם על הפלנטה הזו, אתם רואים את המלאכים מגיעים, עומדים במעברים, אלה שאמורים להיות מפוארים הרבה יותר מבני אדם, ואתם מבינים שאינכם יכולים להבחין באמת בהבדל.

אתם רואים את קרוביכם, את חבריכם, אתם רואים משהו שאינכם מבינים – אתם רואים את אלה שעדיין חיים, יושבים בכסאות, מחייכים, מבינים. כאילו וחלק מנשמתם, חלק מהם על פני כדור הארץ יושב שם, מנפנף ומהנהן, מחייך ואומר 'חכו עד שתראו מה בהמשך' [ צחוק של קריון] ואתם יודעים שמשהו מגיע, האין זאת, האין זאת?

ואז זה קורה, ואתם מבינים. שוב, ישנה הרגשה של הערכה, חלק אפילו מוחאים כף, והמילה עבור היום, יקרים, היא 'קבלה', קבלה מהאל, מהיקום, מחברים, ממשפחה, ממורים, מכל מה שקיים, מהסלעים, העצים – אתם ידועים באופן מלא ומקובלים על ידי כולם, הכל. זוכים לכבוד ולקבלה.

 

ברגע שאתם מבינים את הקבלה מכל מה שישנו, מכל הנשמות שמסביבכם, אתם יכולים לעשות כל דבר. הקבלה ממלאת אתכם בנחמה של הבנה, של שלווה.

חייכו בחזרה לאלה שיתכן והעליבו ופגעו בכם, מכיוון שאלה שיושבים שם מייצגים את החלק הזה של נשמתם שיודע כעת מה אתם עושים.

 

יש כאן כל כך הרבה שעדיין אינו באמת מובן. אולם כרגע ברצוני שתרגישו כל כך מקובלים, כל כך זוכים לקבלת פנים על ידי כל מה שקיים, על ידי, על ידי אלה כמוני, על ידי אלה שתכנו אותם רב מימדיים. המקור הבורא היוצר, השמש המרכזית, יודעים את שמכם ושרים אותו לכם כרגע, באור.

 

הרגישו את הקבלה הזו, ולאחר, אתם יכולים להתחיל בריפוי.

הישארו מעט, התסכימו?

הישארו מעט, התסכימו?

שבו, היו מקובלים על ידי כל מה שישנו.

אנחנו יודעים מי אתם, אתם שווים בכל דרך, לכולנו.

 

וכך הוא הדבר.

 

 

 

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

 

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר