הסמל של המקהלה הלמוריאנית

ב 21/12/2012 התקיים במאווי, הוואי, מפגש של המקהלה הלמוריאנית, הראשון מזה 26,000 שנים…

באחד מהתקשורים של לי קרול, ביקש קריון מדר. טוד אובוקייטס לתכנן את המפגש הזה וליצור מקהלה שתשיר צמדים של הטונים של בלוטת האצטרובל.

דב דליסי, אמנית מחוננת, התבקשה ליצור את הלוגו עבור המקהלה הזו. כאשר היא עשתה מדיטציה והתחברה לאנרגיה סביב האירוע הזה, הופיע סמל…

היא שרבטה אותו, החלה ליצור אותו ולהפיח בו חיים, ומאוחר יותר התבררה לה משמעותו של הסמל הזה…

 

 

בחלק המרכזי של הלוגו ישנם קווים מעוגלים הקורנים לצדו השמאלי והימני של המרכז.

הם מייצגים את שתי קבוצות האנשים שישירו צמדים של הטונים, כשהם פונים זה לזה.

הקווים המעוגלים חוצים זה את זה, נפגשים בחלק העליון ויוצרים טבעות ממורכזות, המסמלות את האופן בו שתי קבוצות הטונים יתמזגו על מנת ליצור הרמוניה אחידה הנעה כלפי מעלה.

העקומות הקורנות מסמלות את תנועת הצליל, הנע מאיתנו כלפי משהו אחר..

 

בפגישות החזרה למקהלה, הזכיר דר. טוד שכל בלוטות האצטרובל של כל האנשים שישירו במקהלה במאווי, תתאחדנה לקולקטיב אחד ותיצורנה אנטנה קוונטית וכמו כן גם תשדרנה אות שלא נשלח מכדור הארץ מזה 26,000 שנים..

הסמליות של הלוגו מתייחסת לדברים אלה, ושבעת המעגלים בראשו של הלוגו מייצגים את הפליאדות – שבע האחיות…

היו אלה הישויות מקונסטלצית הפליאדות שהגיעו לכדור הארץ לפני כ 100,000 שנים על מנת לזרוע את הזרע של הגזע האנושי עם דנ"א מפותח. הם אבותינו מהכוכבים, והם לא שכחו אותנו…

המקהלה היא צעד ענקי לעבר הזכרון של השושלת שלנו…

 

בחלקו התחתון של הסמל ישנם שבעה מעגלים נוספים, אך החלק המוצק והחלל שלהם מהופכים משבעת המעגלים שבחלק העליון.. דבר זה מייצג את היבט ההיפוך של השידור והקליטה… 

 

לאחר השלמתו של הסמל, אמר קריון שהאות מהמקהלה יתקבל על ידי משפחת הכוכבים שלנו, "ובסופו של הצמד ה 12, על מנת לחגוג את מעשינו, נהפוך את הקוטביות, ואנחנו נקבל אות ממשפחת הכוכבים…וכל אחד מהנוכחים במקהלה עתיד לזכור את הרגע הזה למשך כל שארית ימי חייו."

שתי קבוצות המעגלים האלה, בחלקו העליון של הלוגו ובחלקו התחתון, מדברות על התקשורת הזו.

 

בחלק המרכזי של הלוגו ישנו דמיון כלשהו ללויתן, שאפו פונה כלפי מטה. זה מזכיר את סיפוריו של דר. טוד על צלילותיו, הקשבתו לשירת הלויתנים, וכיצד כל זה עורר בו את הזכרון הלמוריאני שלו…

  

 

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר