תקשור במהלך מקהלת השלום בישראל
תקשור זה מורכב מ 6 תקשורים קצרים שנערכו יחד ועובדו לתקשור אחד ארוך.
תקשורים אלה ניתנו במהלך שירת המקהלה בתל אביב, באוקטובר 2015.
תרגום: תמר גנישר
צילום: נמרוד גנישר
1.
ברכות יקרים, אני קריון מהשירות המגנטי.
לאלה שרק מאזינים – אנחנו נשארים עדיין בתל אביב.
עם זאת עד כה, המסרים היו מיועדים ליהודים, כמעט באופן בלעדי.
אנחנו מתחילים במקהלה זו, אירוע שהוא אנרגיה טהורה, אירוע של שידור ושינוי ששמו "מקהלת השלום".
מסרים אלה מיועדים עכשיו לכולם, ולא רק לאנשי האזור. מכיוון שאנחנו עדיין בישראל, אנחנו עשויים להשתמש עדיין בדוגמאות מקומיות, דוגמאות ממה שמתרחש כאן. אבל המסרים מיועדים לכולם.
ברגעים הקצרים הללו, ברצוני לומר לכם כמה דברים.
כל שאתם עושים הוא בעל חשיבות עמוקה מאוד. אתם עשויים לחשוב שזוהי הופעה או אפילו הצגה, אולם יש כל כך הרבה יותר.
תודעה היא פיזיקה, והפיזיקה של היום היא כוונה מלאת שלום והשידור שלה.
החזרות הסתיימו והטונים מוכנים.
אין מקריות בכל הקשור לרוח. מה שמביא אתכם לכאן, אינו מקרי. הדברים שאתם רואים סביבכם, אפילו המבנה של כמה מהתוכניות, אינם מקריים.
בכל מה שקשור למה שהרוח עושה, במשך הזמן מתרחשים צירופי מקרים רבים, עד אשר אתם מבינים לבסוף – שזה יפה, מתוכנן, הולם.
זה עתה סיימנו את הסיור עם שלושה עשר תקשורים של קריון,
ואתם עשויים לומר: איזו מקריות שהיו אלה שלושה עשר, שבשפתו של השותף שלי (אנגלית, ת.ג.) הם מאייתים בדיוק את המילים Peace in Israel – 'שלום בישראל'.
לא מדובר בצירוף מקרים.
לאנשי טיבט הקדומים הייתה מערכת נומרולוגית שהייתה גנרית. משמעות הדבר היא שלמספרים יש משמעות כללית לכל דבר.
כל השפות משתתפות במערכת הטיבטית העתיקה. אבל יש מערכת נוספת, זו שקיימת כאן. זו שהיא עברית.
לעבריים יש מערכת של מספרים שמשולבת באותיות השפה שלהם ובפירוש שלהן.
יש למספרים משמעות כאשר הם נאמרים עם האותיות שהם מייצגים.
זה מכונה גימטריה.
ואני לא צריך לומר לאדם יהודי מהי המשמעות של המספר שלושה עשר, זה לא מקרי ששלושה עשר התקשורים ניתנו, ושמשמעותם עבור גוי תהיה, בערך, 'אחדות הרוח'. לא במקרה.
המקהלה ידועה בכך שהיא מתאמת ומצרפת נקודות אפס ונקודות צומת על הפלנטה.
דיברנו על כך פעמים רבות.
ישנן עשרים וארבע נקודות אפס ונקודות צומת.
לא במקרה ישנם עשרים וארבעה, כיוון שהם תואמים לגיאומטריה מקודשת ולא אספר לכם מהי, תוכלו להבין זאת בעצמכם.
רבות מהמקהלות ידועות בכך שחיברו בין נקודת אפס ונקודת צומת על הפלנטה. ישנם כאלה שמצפים לחיבור זה, אולם לא נדרשת מקהלה על מנת ליצור את החיבור. ויש מקהלות שלא מבצעות חיבורים, וזו אחת מהן, ויש לכך סיבה.
יקרים, אין מקריות. בעודכם עומדים ויושבים ומסתובבים במקומות הללו, האם אתם מודעים לשלוש נקודות האפס שמקיפות אתכם?
כמשולש שמתרכז באזור זה, נקודות אפס אלו, צמתים אלה, כבר חוברו.
שלוש נקודות האפס שמקיפות אתכם ושהן הקרובות ביותר, יוצרות משולש.
אתם יושבים באמצע המשולש של נקודות הצומת ונקודות האפס.
אני מתייחס לשניהם כיוון שהם מחוברים. במילים אחרות, השלוש שבמרכזן אתם יושבים, שהן נקודות אפס, כבר חוברו.
איזה צירוף מקרים! מכיוון שמתוך שנים עשר הזוגות, רק חמישה כבר קושרו או חוברו.
ואתם עשויים לומר: טוב, מתוך שלוש נקודות האפס הללו שבמרכזן אנו יושבים, בתוך המשולש, איזה צירוף מקרים שהן כבר חוברו ומוכנות. הו כן, הן מוכנות.
יקרים, נקודות האפס הללו הן קולטנים. 'מקהלת השלום' מוכנה להפעיל – אם תרצו להשתמש במילים – לחבר, לשדר, להציב, לשנות את אותן נקודות אפס, שבתורן ישפיעו על הזוגות התואמים שלהם במקומות אחרים על הפלנטה.
אתם נמצאים במקום הנכון, בזמן הנכון, כדי לברוא טונים מסוימים אשר שישלחו לנקודות האפס.
זה מעניין,האין זאת?
בשנת 2012 שרתם זוגות של טונים והתחלתם בתהליך של שימוש בטונים כדי ליצור את היכולת שתביא להתאמת נקודות האפס ונקודות הצומת האלו, אלו לאלו.
עכשיו המעגל נסגר, עכשיו אתם שרים לאלה שעזרתם לברוא.
זה מעגל. חשבו על כך באופן הבא: אתם משתמשים בחשמל כדי ליצור ולבנות מפעל שיוצר חשמל. זה מה שאתם עושים.
זוהי הפעם הראשונה שמקהלה כלשהי שרה את הטונים שלה כדי להשפיע על קבוצת זוגות תואמים.
זה מורכב, מלא באהבה, מלא בתכלית – זו 'מקהלת השלום'.
וזה איננו שלום רק כאן, אלה זרעי השלום על פני האדמה.
המשיכו…
2.
וכך אנחנו ממשיכים.
איזה צירוף מקרים שנותרו עוד חמישה תקשורים. ובשפתו של שותפי (אנגלית, ת.ג.), אנחנו הולכים לאיית את המילה Peace – 'שלום'.
ונתחיל באות P.
כבר אייתנו מילים קודם לכן, ועשינו זאת בארץ זו, או כפי שאתאר זאת – בעפר הארץ הזו.
היום האות P מייצגת Pineal – בלוטת האצטרובל.
בואו נבחן את בלוטת האצטרובל לרגע, למאזינים שיתכן והם חדשים, ואולי אף לאלה הנמצאים כאן. המילה 'אצטרובל' לא הייתה ידועה כאשר היא התגלתה באופן אינטואיטיבי. הקדמונים ידעו שקיים משהו בתוך בן האדם, הם הרגישו זאת בתודעה שלהם, שהייתה המוח שלהם.
רבים הרגישו שהיא מקרינה או מקבלת מהעין השלישית.
היום אנחנו מבינים באמת, בעזרת המדע שלכם, שהעין השלישית ממוקמת מול בלוטת האצטרובל ונערכת איתה.
ישנן תרבויות שממש מציירות נקודה במקום זה, שמייצגת את החלון לבלוטת האצטרובל ומכבדת תהליך של הבנת האל הפנימי.
בשלב מאוחר יותר, הבנתם שיש בלוטה שמעורבת. וכך נוצרו 'הטונים של בלוטת האצטרובל'.
אתם עובדים עם יא-הי שנמצא כאן (דר. טוד אובוקייטיס, ת.ג.), קראתי לו יא-הי לפני שהוא ידע או הבין שהוא אפילו שר טונים של בלוטת האצטרובל.
זמן רב לפני שנת 2012, יא-הי החל להתעורר, והתעוררו בו זיכרונות של הצלילים שאתם משמיעים היום.
אני אמנם עורך חזרה על דברים שכבר נאמרו, אבל זה נדרש כהקדמה להמשך.
משום שרק בשנים האחרונות, זיכרונות בלוטת האצטרובל הפכו למשהו אחר. הם התפתחו עכשיו לכך שיא-הי מציג את הטונים בזמן אמיתי, במקום להיזכר בהם.
ולכן הוא משמש כ'מקלט' מהפליאדות, באמצעות נקודות הצומת ונקודות האפס. ניתן לומר שאלו הן התחנות שקולטות ושמשדרות מידע חדש.
נקודות הצומת ונקודות האפס הן מערכת של משיכה ודחיפה, של שאיבת וסילוק של אנרגיה ישנה, והעברתה של אנרגיה חדשה אליכם.
אבל, יקרים, הן זקוקות לזרז; הן לא עובדות אלא אם האנושות מפעילה, או לכל הפחות מעוררת אותן, באמצעות כוונה מודעת. זה מה שאתם עושים.
בלוטת האצטרובל היא משהו שמשדר עכשיו, שוב אנו אומרים, לצמדים של נקודות הצומת ונקודות האפס. אבל יותר מכך, הטונים שאתם שרים יוצרים אנרגיה.
האירוע שהתקיים בשנת 2012 היה עמוק, שרתם טונים ספציפיים שיא-הי ידע וזכר. היה צורך לשיר את הטונים הללו על מנת לשלוח אות ליקום, שהצלחתם. הדבר נשמע אולי מרשים מדי, אבל כן, זה היה האות.
כיצד ייתכן שאתם מכירים את הטונים הללו, אלא אם הצלחתם לזכור אותם, לשיר אותם, באופן מדויק להפליא, באמצעות מקהלה המונה 900 משתתפים, במקום שפעם היה ידוע כלמוריה.
אולם עכשיו, ראו מה קרה, אתם משלבים טונים זכורים עם טונים עכשוויים שאתם מקבלים עכשיו באנרגיה חדשה זו.
אם כן אתם לוקחים את הטונים האלה של בלוטת האצטרובל ומחזירים אותם אל תוך הפלנטה עם כוונה… לשלום.
אינכם משדרים עוד ליקום, היקום אינו זקוק לשלום – אתם כן זקוקים לו.
אתם משדרים לרשתות של הפלנטה באמצעות הצמדים המופעלים של נקודות האפס ונקודות הצומת. כאשר אתם מתחילים לשנות את הרשתות של הפלנטה, במיוחד את הרשת המגנטית, היא מדברת, פשוטו כמשמעו, אל הדנ"א.
הדנ"א מתחיל להשתנות. הדנ"א מייצג את יעילות התודעה של האדם.
במילים אחרות, אתם משפיעים על הטבע האנושי. זו המסקנה, זו השורה התחתונה.
מה אתם עושים כאן?
לטונים יש למעשה אנרגיה כאשר אתם שרים אותם יחד.
אבל כעת הטונים הם עכשוויים, הם לא מן העבר; הם מתקבלים ומשודרים עם כוונה חדשה מהאנושות – כוונה שלא נראתה לפני כן בעבר.
'מקהלת השלום' אחראית להנחת האנרגיה החדשה הזו על גבי רשת הפלנטה כולה.
אתם זורעים זרעים, והזרעים ינבטו במקום שהם צריכים, בזמן שהם צריכים, בקצב שלהם.
זה חייב להתחיל במקום כלשהו, והאם אתם מופתעים שזה מתחיל כאן? זה מתחיל כאן, מתפשט הלאה, ומשפיע על כל אלה שרוצים להרגיש באנרגיה החדשה בתוכם.
הו, ויש עוד…
נשמות עתיקות, לאנושות יש אפשרות בחירה – להרגיש או שלא להרגיש.
משל החקלאי שעבד בשדה, שסיפרנו לכם, מדבר על אדם שהחליט לא להרגיש שום דבר חדש. הוא היה מושקע מדי באנרגיה הישנה. אולם על פי המשל, הבנים שלו הרגישו בה באופן מיידי.
יקרים, התודעה היא כזו.
לנשמה העתיקה יש בחירה – להישאר באנרגיה הישנה, או לא.
אבל הילדים… הם מרגישים בה כשהם נולדים. הם לא היו צריכים לבחור, היא בתוכם. וחלק מהטבע האנושי שלהם יהיה שונה משלכם, רך יותר, חכם יותר, עם זרעים שיתחילו לנבוט בילדים כאן ובכל מקום.
זה מה שאתם עושים. זו מהות בלוטת האצטרובל. היום.
3.
(התקשור התבצע מיד לאחר שירת צמד טונים בו דר. טוד התבלבל קצת…)
קריון: יא-הי, בנוגע לטונים האלה… מה קרה? [דר. טוד צוחק, הקהל צוחק].
דר. טוד: אבדתי את שפיותי לרגע.
קריון: טוב מאוד שהדברים הללו קשורים לכוונה ולא לדיוק [הקהל צוחק]. יכול להיות שתשמע מאימא שלך [הקהל צוחק]. הרשו לי להסביר זאת: יש רק משהו אחד אינטנסיבי יותר מאם יהודיה – אם פליאדית! [הקהל צוחק] מכיוון שאם פליאדית היא רב-ממדית ולא ניתן לברוח ממנה [הקהל צוחק, קריון צוחק]. זה באמת כל מה שרצינו לומר…
הכוונה היא המפתח.
יא-הי עשית משהו שאף אחד על הפלנטה לא עשה – אספת בני אדם באחדות מכל רחבי כדור הארץ ויצרת את הדבר עליו נדבר עתה, שהוא האות E.
במסע (ברחבי ישראל, ת.ג.), אות זו ייצגה Enlightenment – 'הארה', והיא עדיין מייצגת אותה. וברגעים קצרים אלה, אתן לכם דוגמה, משום שאנחנו 'מקהלת השלום'.
אנחנו – יש כאן ישויות רב-ממדיות, אתם יודעים זאת בוודאי, וזו פמליה שמגיעה ממקומות רבים. זה שיושב אתי (דר. טוד, ת.ג.) מכיר היטב את הכוונה לכך, הוא הבורא של כל זה. אנחנו מתלוצצים איתו על אמו, אבל היא כאן. והיא זו שלוחשת לו את הטונים ומלמדת אותו את הדברים העכשוויים שאתם שומעים.
'הארה'. רק בקצרה, הבה ונמשיך עם דוגמה.
מהי הארה, כפי שהוגדרה במסע שרבים מכם נכחו בו?
'הארה' הוגדרה כאדם שמסוגל להבין דעות של אנשים אחרים, הוא היה מואר ומודע להתנהגותם של אנשים אחרים.
הארה זו העניקה לו או לה את היכולת לברוא שלום בין אנשים. הוא, היא ואחרים.
זה אדם מואר, שרואה תחילה את החמלה.
הבה נעמיד זאת למבחן. הרשו לי לתת לכם דוגמה לדברינו, שהיא רלוונטית למצב ולמדינה.
הבה נקיים פגישה ונדון אודות מה יהיו ניגודי האמונה בארץ.
תוכלו לומר שאולי אלה חסיד אורתודוקסי ומוסלמי. ואנחנו אומרים: לא, הם אחים. הם נפרדים באמת רק באמצעות ויכוחים על היסטוריה ונביא.
לא, הבה ונהיה קיצוניים יותר. הבה וניקח נוצרי אדוק שנולד מחדש ויהודי חסידי, הבה ונפגיש ביניהם ונבקש מהם לערוך מסיבה בליל שישי [צוחק]. הם מופרדים על ידי 'לפני הספירה' ו'אחרי הספירה' – זו הפרדה.
הבה ונתבונן, מכיוון שזו אינה מטפורה, זה קרה. זה קורה שוב ושוב וממשיך להתרחש.
הניחו לי להכין את הבמה – הם שניהם מוארים, הם מוארים על פי ההגדרה שנתנו לכם.
הנוצרי יגיע והוא מודע לשמירת השבת, הוא יודע מה האחר מאמין ומדוע. זו אינה דרכו, אלה אינם הכללים שלו, אולם אין זה משנה. מכיוון שהוא רואה יותר מכך, הוא רואה את האל הפנימי ואת כוונת החסיד.
החסיד רואה את אותו הדבר בנוצרי, שהנוצרי מודע ומלא חמלה כלפי אמונתו של החסיד. והם חולקים יחד. ייתכן שבליל שישי הם יהיו מוגבלים במה שהם יכולים לחלוק, אבל האם כך הדבר באמת? הם משתתפים בארוחה, שבאופן הולם הוכנה יום קודם. והם חולקים דבר מה נוסף, הם חולקים כתב קודש מסתורי שיש לשניהם, שהוא כוונת האל, כאשר אלוהים אמר: "הרפו ודעו, כי אנוכי אלוהים" (ציטוט מספר תהילים, פרק מ"ו, פסוק י').
והם מביטים האחד בשני ושואלים: מה עוד נוכל לעשות חוץ מאשר לאכול יחדיו ולחלוק סיפורים. האם נוכל לרקוד, למחוא כפיים, להאזין למוזיקה? לא. אבל אנחנו יכולים לשיר.
וכך שניהם שרים זה לזה, והם שרים על אהבה. והחסיד שר את השירים שאמו שרה לו כשהיה ילד, שירים על אהבה שהיו כל כך משמעותיים עבורו, לא שירים על אמונתו, דתו או על הנביאים שלו. והנוצרי שם יד על לבו ושר את השירים שאמו שרה לו כשהיה קטן. הם לימדו זה את זה את השירים שלהם, למדו את השפות שלהם, שרו אל תוך הלילה ואהבו זה את זה.
זוהי ההבטחה לשלום על הפלנטה.
יקרים, כאשר אתם שרים טון אחד, האם אתם שרים טון אחד ומתרכזים רק בו? או האם אתם מקשיבים לטון האחר? מוודאים שהוא מתאים לטון שלכם, מכירים את שניהם בו-זמנית, כיוון שיש לכם מודעות של בלוטת האצטרובל. אני חושב שאתם מבינים.
הגיע זמן להפסקה קצרה…
4.
הנושא הוא שלום, האות היא A.
היא האות הראשונה באלף-בית של שותפי (אנגלית, ת.ג.), ויש כאן התחלה, מכיוון שהאות A תייצג Action – 'פעולה'.
יקרים, צפויות תפישות חדשות באנרגיה חדשה. אנשים אזוטרים רבים מאמינים שהמפגשים שבהם הם משתתפים ושהדברים שהם עושים במפגשים האלה יהיו כל מה שנדרש על מנת לברוא את מה שהם עושים.
הם משתתפים במעגל תפילה, אולי סוג של טקס ברכות, הם הולכים לכנסיה, הם הולכים לבית הכנסת, הם הולכים למסגד – ואז כשהם יוצאים, הם שונים. הם אומרים, נו טוב, חזרה לחיי היום-יום, להישרדות ברחובות, חזרה לגידול המשפחה, למקום העבודה, אם זה מה שהם עושים.
וזה היה תמיד נפרד, תמיד.
פעולותיהם של בני האדם נוטות להתחלק בהתאם למה שהם מנסים להשיג.
אם אתם מנסים להשיג מטרה רוחנית בחייכם, אתם מבלים זמן ממושך יותר על ברכיכם, או בכנסיה או במסגד או בבית הכנסת.
דומה שהדבר תמיד קשור לכמויות רבות יותר של זמן או פעולות. והדבר הזה משתנה.
אם תתבוננו במערכות רוחניות ובחוקים של המערכות האלו, הרי שישנו עיתוי, ישנה פעולה, יש 'עשה ואל תעשה', וכולם מיועדים להביא אתכם למקום שבו תוכלו לסגוד את אמונתכם או לחולל שינוי.
הפעולה משתנה. האם תהיו שונים כאשר תעזבו מקום זה?
אני רוצה שתרגעו לרגע, ושתרגישו את מה שמתחולל כאן, בני אדם אחרים שדומים לכם בהלך רוחם, אתם יכולים להירגע בחברתם, לאהוב ולהיות מוגנים.
אתם יכולים להרים את ידיכם ואת קולכם, להניח יד על לבכם, זה אינו משונה בעיני אף אחד כאן. אתם יכולים לשיר את הטונים שישנו את הפלנטה עם אחרים שעושים את אותו הדבר.
וכאשר תצאו מכן, מי אתם? תכנסו לרכב ואז תצפרו לטמבל שלמולכם אולי [צוחק], תתהו כיצד אדם זה יכול להיות כל כך חסר מושג, לומר דברים מסוימים.
מהי תגובתכם לאלה שאינם מאמינים במה שאתם מאמינים בנושא הפוליטיקה? עד כמה חזק אתם יכולים לצעוק, עד כמה אתם יכולים להתווכח? מה אתם מרגישים כשמישהו מביט בכם ומקלל אתכם? מהי תגובתכם?
יקרים, אם לא תשאו את הטונים הללו בתוככם פנימה, הרי שמה שתעשו כאן לא יחולל שינוי.
אני רוצה שתדעו זאת.
מדוע אתם מתרגלים אותם? האם זה על מנת שתעשו עבודה טובה היום? לא.
האם קיבלתם הכשרה מוזיקלית כלשהי לגבי הטונים שאתם שרים היום? לא.
התבקשתם לחזור עליהם שוב ושוב, כדי שתזכרו את הטונים בתוככם, כדי שתוכלו לשיר אותם לעצמכם וכדי שתזכרו כיצד הם נשמעים כאשר אחרים שרים יחד אתכם.
יקרים, אתם נמצאים במעגל של אהבה, וכאשר תעזבו את המקום הזה – לא תהיו כבר יותר במעגל שכזה.
ומה שאנחנו אומרים לכם הוא שאתם חייבים להפוך למעגל של אהבה משל עצמכם.
כאשר תצעדו ברחוב, לא משנה מי נמצא שם, מה הם אומרים, לא משנה מה הם מאמינים או לא מאמינים – הפעולה שלכם היא ליצור את הטונים של החמלה לטובת ההישרדות.
האם תוכלו לשרוד רק עם הכלים הללו? הרשו לי לשאול אתכם: איך הצליח לכם עד כה? [צוחק] אולי הגיע הזמן לשנות את הגישה בקשר למהות ההישרדות?
אם תוכלו לשמר לב רגוע וחומל, האם אתם מבינים כיצד הדבר עשוי לשנות את הסובבים אתכם? אפילו את אלה שצועקים עליכם – הם לא יזכו בתגובה, הם לא יקבלו מאבק, לא יקבלו ויכוח.
המאסטרים שצעדו על הפלנטה הזו – כולם – כאן ובמקומות אחרים, נתנו לכם דוגמה אישית, הם היו מאוזנים ומלאי חמלה בכל מחיר. האיזון שלהם הגיע מבפנים, זה מה שאתם לומדים. יש יותר מאשר המקהלה – זוהי הדוגמה האישית… זוהי הפעולה – שמחוללות שינוי. אל פנימי – כל הזמן.
5.
יא-הי הזכיר את מודעות קידוד הדנ"א של המאסטרים.
יש אירוניה רבה בעובדה שיא-הי הוא גם חוקר תאי גזע במקצוע הרפואה.
הוא גילה דבר מה ברפואה שהוא גם עקרון של תודעה.
הנושא הוא 'שלום', האות C.
Consciousness – תודעה ודנ"א קשורים זה לזה, לא רק שהם קשורים – לאן שיפנה האחד, יפנה האחר, מכיוון שהדנ"א מכיל את התבנית של כל הדברים שקשורים לגוף האדם ובכלל זה, תודעה.
הדנ"א זהה וייחודי בכל הגוף, מאות טריליונים של תאי דנ"א שייכים לכם, וכולם זהים.
והתבנית או התרשים האלה הם מי שהנכם, וזה נושא לא רק את הכימיה שלכם אלא גם את הרשומות האקשיות שלכם, את הזיכרונות שלכם.
הם קובעים את המחשבות שלכם, את התודעה של מה שיש לכם בעודכם מהלכים על הפלנטה. ועכשיו אתם עובדים על שינוי התודעה – התודעה שלכם ושל האנושות.
יא-הי גילה תגלית כדר. טוד, עדיין אין לה שם, מדובר בעקרון שנמצא בגוף ואנו נכנה אותו 'עקרון הנדיבות של הדרך הנעלה'.
כלומר, שהגוף תמיד יחפש וייקח את מה שהוא נעלה יותר במקום את מה שנחות יותר.
בכל הניסויים שלו, מאז זמני הלייזר הקוונטי שלו, לא היתה לו תוצאה שלילית, אף פעם.
בתחום הכימיה, הדבר מנוגד לכל הסיכויים, כי כאשר אתם מערבבים דברים, אפילו באופן אקראי חייבים להיות כמה ניסויים שיראו תוצאה שונה.
הדבר לא אירע מעולם. הוא עוסק ב'עקרון הנדיבות של הדרך הנעלה': כאשר התאים רואים דבר מה טוב יותר – הם רוצים אותו והם לוקחים אותו.
במחקר תאי גזע, אתם מחדירים את התאים החדשים והטובים ביותר לגוף שאולי נמצא בצרה או לגוף מבוגר יותר – הם נכנסים לתוך הגוף, הגוף רואה אותם, התבנית משכפלת את עצמה והריפוי מתחיל.
הגוף רואה תבנית חדשה, אולי זו תבנית שהוא ראה בילדותו והיא אבדה לו. הוא רואה את התבנית המקורית ואז התבנית מתחילה להשתנות ולהפוך ל'תבנית הנדיבות של הדרך הנעלה'.
חשבו לרגע על משהו שאף חוקר לא ירצה לעולם לעשות: לקחת דנ"א של אנשים זקנים מאוד ולהזריק אותו לאדם צעיר, כדי לראות מה יקרה [צוחק]. אני אגיד לכם מה יקרה – כלום. הגוף ידחה את מה שהוא רואה שאינו יכול לסייע לו, אבל כאשר הוא רואה דבר מה שכן יכול לסייע לו, 'עקרון הנדיבות' יתחיל לפעול.
אני רוצה שתזכרו זאת, כיוון ש C מייצגת את ה Consciousness – תודעה, שאתם עכשיו זורעים עבורה את הזרעים.
ככל שאנשים רבים יותר יכילו את 'עקרון הנדיבות של הדרך הנעלה' – הדבר מדבק.
והסובבים אתכם יראו דבר שאנשים ראו במאסטרים מסביבם. הם ירצו בזה. הם עייפים מהתסכולים ומהחיכוכים ומהמלחמה, הם רוצים דבר מה טוב יותר.
'עקרון הדרך הנעלה', ככל שתוכלו להציג תודעה גבוהה יותר על הרשתות של הפלנטה – הילדים שמגיעים יקבלו אותה. זה מדבק.
זה אינו לינארי. ממש לא. הזרעים שאתם זורעים היום הם בגדר לוגריתם, כלומר הם אינם נערמים זה על גבי זה, הם אינם מתרבים כמו האוכלוסיה שלכם. הם מתרחבים בדרך כה יפהפייה, כיוון שזה מה שהאנשים רואים ורוצים, יקרים, אתם משנים את התבנית של התודעה.
6.
ולבסוף האות E, והיא מייצגת את ה End – סוף.
אין זה סופו של היום, היא לא מסמלת את סופו של המסע או את סופה של המקהלה.
אות Eזו מסמלת את סופו של עידן.
במשך שנים סיפרנו לכם על הזמן הזה, סיפרנו לכם על בואו ואז סיפרנו לכם שהוא הגיע.
ועכשיו אנחנו אומרים לכם מה לעשות עתה כשהוא עובד.
במשך עשרים ושש שנים סיפרנו לכם על סופה של תקופה, על תחילתו של משהו כה שונה שההיסטוריה תציין זאת ביום מן הימים, תבחין בו, תמדוד אותו ובסופו של דבר, תראה אותו על כל יופיו.
יקרים, אתם נמצאים בתחילתו של כל זה, ונחזור ונאמר שוב – בתחילתו.
דברים אלה מתרחשים לאט, ציביליזציות נעות באיטיות ממקום אחד לאחר, דורות מתחילים אז לאמץ שינויי תודעה מסוימים, דרכים משתנות, הטבע האנושי מתחיל לנוע.
אתם החלוצים, אתם ניצבים בראש. נשמות עתיקות, זהו סופו של זמן ישן. אתם נמצאים בתקופת מעבר, ורבים מכם לא מסוגלים באמת לראות זאת או להאמין בזה, כיוון שזה מתרחש לאט, ואתם חסרי סבלנות ואתם רוצים שזה יקרה עכשיו.
אתם חווים אותה רק שנים ספורות, אתם רק לומדים כיצד לעשות זאת.
אך אנו חוזרים ואומרים: זה חייב להתחיל במקום כלשהו.
בעוד זמן רב מאוד מהזמן הנוכחי, יביטו לאחור באופן אזוטרי, במקהלה, בתל אביב שבישראל. הם יראו מה התחולל על הפלנטה, הם יהיו מודעים ל'קלפים המשוגעים' ואפשר גם שהם יאמרו: 'לא היה להם שום מושג מה הם התחילו'.
ישנם כאלה שיעזבו כשהם תוהים האם זה אמיתי או לא.
אלה שהם מוזיקליים עשויים אפילו לנתח ולהתנגד.
אלה שהם אזוטרים יודעים שלעיתים קרובות הדברים האלה אינם הגיוניים בעודכם עושים אותם. אבל במבט לאחור, אתם רואים את התוצאות.
יקרים, האם ייתכן שהזרעים שנזרעו במשולש זה של נקודות אפס יתחילו בתהליך כאן ובעולם, תהליך עליו סיפרתי לכם במשך יותר מעשרים שנים? לכן אני כאן.
לבסוף אומר הדברים האלה: זהו פוטנציאל.
כאשר הגעתי הוא היה פוטנציאל – אמרתי לכם שזה פוטנציאל.
לבני האדם יש בחירה חופשית – לכולכם.
לא הייתם חייבים לבוא, אתם לא חייבים להבין את העומק של מה שאתם עושים. ועשיתם זאת. לא במקרה בחרתן בדרך הנעלה, שראיתן אותה, נשמות עתיקות… ושאתן כאן.
צאו מהמקום הזה שונים. משום שיום יבוא וההיסטוריונים ידעו שהייתם כאן.
וכך הוא הדבר.
קריון
© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר