תרגיל בערך עצמי – מאי 2020
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

 

 

ברכות יקרים, אני קריון מהשרות המגנטי.

 

אין כל סוד לגבי מה שמתרחש כאן על הפלנטה הזו, זה אינו מוסתר מהרוח, איננו נמצאים מצידו השני של המעטה/צעיף וחוגגים עם מלאכים אחרים באדמה שאינכם מבינים.

כדור הארץ, האנושות והתודעה מחוברים והם בעלי ברית עם מה שנמצא מצידו השני של המעטה/צעיף, עם הבריאה עצמה.

אין לכם כל מושג לגבי הברית שיש אפילו לכוח החיים שלכם עם אחרים בגלקסיה הזו. רבים כל כך מודעים לכם בדרך טובה ונדיבה ומזינה.

ברצוני לדבר על כך מעט היום, וברצוני לעשות תרגיל עם כמה מכם שיבחרו לקחת בו חלק ולהשתתף.

ברצוני לשוב לרעיון הזה של מי שאתם עשויים באמת להיות. זה כה עצוב, אולי מאכזב, לראות רבים כל כך מכם עם ערך עצמי והערכה עצמית נמוכים, בעודכם הנשמות העתיקות על הפלנטה, אתם אלה החווים חוכמה מתעוררת, רשומות אקאשיות מתעוררות, ועדיין קיימת בכם חרדה כה רבה ופחד.

זה קורה כאשר אין לכם באמת בטחון עצמי לגבי מי שהנכם.

 

ברצוני לשוב ולדון בבהירות לגבי מי שהנכם.

לא הגעתם לכאן בטעות פשוט כהוויה ביולוגית מהוריכם. זה אינו מי שהנכם. תלוי עד כמה תרצו ללכת לאחור להיסטוריה האזוטרית והאלוהית של נשמתכם, תלוי עד כמה רחוק תרצו להגיע – הבה נלך רק מעט לרוח הלידה כאשר המגדר שלכם נבחר על ידכם, הוריכם נבחרו על ידכם, והחברה שלכם נבחרה על ידכם – הידעתם זאת?

הידעתם שלנשמות יש לעתים קרובות יחד 'הסכם' למשך מאות בשנים, האומר שהם ישובו ויתגלגלו האחד עם השני בחברות מסוימות ובשפות מסוימות, שוב ושוב, על מנת ללמוד את כל השיעורים האחד מהשני? כך שכל אחד מקבל הזדמנות להיות ה'אחר', ובתוך כל זה שזורה המילה 'קארמה' שלפני זמן רב היתה אנרגיה של למידה. וכאשר אני הגעתי באנרגיה החדשה הזו סיפרתי לכם שאחת התכונות של נשמה מפותחת היא שאינכם חייבים יותר שתהיה לכם קארמה… למדתם מספיק וכעת אתם בתכנית אחרת, והצעתי לכם לשמוט את הקארמה…

דברים אלה נועדו לכל אלה היושבים וחושבים לעצמם שזה מי שהם וזוהי הקארמה שלהם, זה מה שקרה וכך לימדו אותם… אלו שטויות. זה מה שלימדו אתכם בזמנו. שאלו את החוכמה הפנימית המולדת שלכם מי אתם, והיא לא תשקר לכם, היא תעניק לכם מילה – מפוארים – שחלק מכם חסמו אותה, אולם זה מי שהנכם!

חלק מכם מרגישים כך אולם רובכם אינכם מרגישים כך, נכון?

 

אתם יותר מילדיו של היקום הזה, אתם ילדיה של הבריאה. ישנם ריבוא יקומים. למקור הבורא היוצר אין כל זמן, הוא במעגל, ללא התחלה וללא סיום. אינכם יכולים לומר מהו גילו של האל – זה משעשע, אולם תוכלו לומר מהו אורכו של חבל מכיוון שזה משהו לינארי. אולם לגבי דברים רב מימדיים, בלתי ניתנים להבנה, או רוחניים, ולגבי החלק שלכם שהוא כה מפואר – זה מעבר לכל דבר שביכולתכם לתפוש.

אל תנסו לתפוש ולפענח זאת, זה חוסם! ישנם בני אדם אינטלקטואליים רבים הרוצים להיות רוחניים אולם הם אינם יכולים לעבור את המחסום הזה של הניסיון להבין ולפענח את הדברים. הם רוצים להאמין אולם מבקשים לדעת אודות דרך פעולתם של הדברים.. איננו יכולים לספר לכם על כך מכיוון שזה לא יהיה מובן. קיימת תקרה לחשיבתם, הבנתם ולהגיון של האינטלקטואלים – בין אם יאמינו בכך או שלא יאמינו בכך.

כאשר ההתפתחות מתחילה להשתנות מכיוון שאתם משנים אותה, התקרה הזו מתחילה להתרומם – כלומר מה שאתם מסוגלים להבין ולתפוש מתרחב – ואז מתחילות להגיע גם כל ההמצאות…

אתם כל כך הרבה מעבר למה שאתם חושבים, אולם ברצוני שתדעו שאתם הם אלה שבחרתם להיות מי שאתם כעת, היה לכם אפילו רעיון מה עשוי להיות שמכם, ומי יהיו הוריכם – וחלק מכם יאמרו כעת שלא יתכן לעולם שהם בחרו את מי שהם הוריהם כעת [קריון מצחקק בהנאה..] או את משפחתם, ושאם אני באמת 'מבין ענין' הייתי יודע שהמשפחה הזו שלהם אינה מעוניינת כיום בשום קשר איתם…

ובכן, אנחנו יודעים, ואנחנו גם יודעים שזוהי הסיבה שבחרתם בהם. ישנם שיעורים שצריכים להילמד מהם, לא רק מכם, שאתם תגיעו למשפחה כזו שלעולם לא תאמין במה שאתם מאמינים בו, ואתם תזרעו זרע, והם יראו מי אתם ומה שאתם עושים, ולמרות שהם עשויים לדחות אתכם כיום, הרי שהזרע הזה יידבק לרשומות האקאשיות שלהם, יקרים.

האם ידעתם שאתם שותלים זרעים, נשמות עתיקות השותלות זרעים? יתכן ויש לכם חברים שנפרדו מכם ודחו אתכם, יתכן וחוויתם דחיה כזו מהמשפחה ואתם נחשבים ל'כבשה השחורה' של המשפחה… חלקכם חוו זאת וחלקכם לא חוו זאת… וברצוני לספר לכם ששתלתם ברשומות האקאשיות שלהם זרעים של חמלה, אדיבות, במהלך כל תהליך הגדילה שלכם עד הזמן שהחלטתם לעזוב, ובין אם זה יתעורר אצלם כיום או בפעם הבאה, זה לא נועד לחשיבתכם ולידיעתכם.

אתם חוואים או גננים השותלים זרעים אהובים ויפהפיים במקומות שלעולם לא הייתם חושבים שהם יגדלו בהם, אולם הם צומחים.. זה מי שאתם! זה הרבה מעבר למה שאתם חושבים! יהיו אלה שיקראו את הדברים האלה ויאמרו שהם אוהבים את המחשבה על כך אולם שאלה הם רק סתם דיבורים. הם היו רוצים שהדברים האלה יהיו פריט שניתן להפעיל אותו, היו רוצים להאמין בכך – הנה המילה, להאמין

 

דיברנו בעבר על החומה של האמונה, אתם מגיעים אליה עם כל מה שאתם יודעים ועם כל מי שהנכם, אתם רוצים להאמין אולם אינכם יכולים לעבור את החומה הזו, מכיוון שהיא הופכת להיות חומה רב מימדית ואתם רוצים לעבור דרכה לעבר התפישה בה חייכם משתנים, בה אתם מתחילים לחשוב טוב יותר לגבי עצמכם. אתם רוצים להגיע למקום בו אתם מתעוררים שמחים, מעט יותר שמחים – אני יודע מי קורא את הדברים האלה! אני יודע למי אני מדבר!

אולם אינכם יכולים, אתם מגיעים למקום שפשוט עוצר בכם.

וברצוני לעשות תרגיל עבור כל מי שירצה להצטרף. אנחנו עושים זאת לעיתים נדירות, אולם נעשה זאת יותר בהמשך.

ברצוני שתמוססו את החומה הזו, ותבינו שאמונה אינה רק מילה, אלא היא פריט שניתן להפעיל אותו – כלומר שהיא מגיעה עם פעולה חומלת, ואתם יכולים לעבור דרך החומה הזו. אולם על מנת שתוכלו לעשות זאת, יהיה עליכם לפגוש את ה'משפחה' כך שהם יעזרו לכם למוסס את הפחד, למוסס את החרדה, את הדמות המוזרה שאתם נראים בעיני רבים, את הדכאון בעקבות מה שקורה עכשיו – או שאולי הוא היה שם גם לפני כן, זה אינו חשוב, אתם נמצאים שם כעת.

כולכם מוזמנים לצאת לסיור עם דעתכם, אולם יותר מכך – משכו מתוככם את הדבר הזה שהייתם רוצים להיות על הפלנטה הזו – זוהי הדמיה – אדם מפואר, מאושר, מרוצה, ואין זה משנה מה יקרה, תהיה לו תגובה שאינה דרמטית אלא הוא יאמר שהוא יעבור את הדברים האלה בקלות ובחסד. תהיה לו תגובה כזו של אדם המאוזן מדי יום – אחזו לרגע בחזון הזה עבורכם, מכיוון שזהו החזון האמיתי.

 

עליכם לשבת על מנת שזה יעבוד, להיות שקטים ככל שתוכלו, כפות רגליכם וכפות ידיכם לצידכם – לא שלובות, ושדעתכם תהיה שקטה ככל שתוכלו, אל תחשבו על מה שמתרחש או על מה שעומד לקרות בהמשך, או על מה שלא בסדר בפלנטה הזו, או על מה שלא בסדר אתכם…

יהיה עליכם להגיע לנקודת האפס, רק לרגע, ועל מנת להגיע לשם ברצוני שתדמו לפניכם את מי שאתם, מי שאתם רוצים להיות ומי שאתם באמת.

דמו זאת בכל דרך שתבחרו – "זה כל מה שאני רוצה" ואל תחברו לכך עושר, בני אדם יקרים, חברו לכך חוכמה, חמלה, הזנה, אהבה, מכיוון שכל הדברים שאתם חושבים שאתם זקוקים להם, בין אם זו אהבה מאדם אחר, או עושר – כל זה יגיע עם ה'חבילה' הזו.

ברצוני שתרימו זאת בעיני רוחכם, בעוד עיניכם הפיסיות עצומות, ואחזו בזה לפניכם ואמרו "זה הדבר הגדול שהוא חלק ממני ונשמתי, שאני יודע/ת שהנני ויכול/ה להיות, איני יודע/ת מדוע אני מדוכא/ת, אולם זה מה שברצוני להפוך ולהיות, וזה מה שביכולתי להיות.."

ואתם צודקים, מכיוון שזוהי הליבה וברצוני שתאחזו בזה לרגע, ותהיו בשקט… ובנקודת האפס הזו, במקום האפס הזה שאתם נמצאים בו כאשר שום דבר אינו קורה סביבכם, בבקשה, ברצוני שתזמינו את 'משפחתכם'…

וכאן זה הולך ומשתפר… מכיוון שאתם תעשו זאת באופן לינארי. לפתע החדר בו אתם נמצאים הוא אפלולי… הוא ענק, מעבר למה שביכולתכם לראות, הוא עצום, ואתם תזמינו אותם, אחד בכל פעם. אתם תראו אותם נכנסים, יתכן ולא תכירו ותזהו את פניהם, עדיין לא…

הם יכנסו לחדר הזה מכיוון שאמרתם להם שאתם שם ושאתם מחכים להם, שהגעתם לנקודת האפס וזוהי ההזדמנות שלכם לשמוט לרגע את הפחד והחרדה שלכם, שאתם עושים כמיטב יכולתכם ואתם מזמינים אותם פנימה.. והם נכנסים אחד אחד, עוברים בין השורות ומתחילים לשבת לפניכם, קרוב אליכם, ברגליים שלובות, וישנם עוד ועוד מהם הממשיכים להגיע ולהתיישב, עד שהחדר מתמלא בישויות האלו, מלא ככל שתוכלו לראות רחוק, והן מתבוננות בכם.

כל אחת מהישויות תעשה משהו, שורה אחר שורה, וברצוני שתשימו לב לכך – הם ידליקו נר עם שמכם עליו, שורה אחר שורה, מכיוון שכל אחד מהם מכיר אתכם, הם מתבוננים בנר מכיוון שזה אתם עם שמכם בחיקם – זוהי פמליה המכירה אתכם, אוהבת ותומכת בכם!

 

החלק הטוב הוא, שכאשר תסיימו את המדיטציה הזו ותצאו להפסקה, החדר הזה עדיין יהיה קיים – אם תבחרו בכך.

 

ואם תאמרו לי שניסיתם במשך זמן כה רב להיות מעבר לדברים האלה ולפחדים האלה – הרי שאתם נמצאים מעבר להם כעת, זכרו את הנקודה הזו בזמן.

ישנה אקסיומה האומרת שברגע שאתם מגיעים למקום מסוים מואר ומרומם אינכם יכולים לשוב ולחזור חזרה. אתם יכולים להעמיד פנים ולחזור חזרה, ואם תעשו כך הרי שתהיו בהכחשה.

ברגע שתגיעו לשם, תדעו כיצד זה מרגיש. ואתם נמצאים שם! אתם תרגישו זאת, תתחילו להיות מעט יותר עליזים, פחות מודאגים, ויום אחר יום תבינו שהפמליה עדיין יושבת שם, עדיין אוחזים בנרות עם שמכם עליהם, והנרות לעולם אינם כבים.

 

יקרים אני מבטיח לכם שעם נשימתכם האחרונה תפגשו אותם, את כולם, עדיין אוחזים בנרות עם שמכם. כך הדברים פועלים. קיימות עבורכם חמלה ואהבה גדולות, יקרים.

אנחנו לא נסיים את המדיטציה, אתם יכולים לסיים אותה בכל עת שתבחרו, ויותר מאשר מדיטציה – קיימת שם מציאות שאתם יכולים לתפוס ושתהיה שלכם, ולהפוך להיות אותה, וזה יקח אתכם למשך שארית ימי חייכם, היישר מחוץ למקום בו הייתם.

לא הייתי מספר את הדברים האלה אלמלא הם היו אמיתיים,

אני קריון המאוהב באנושות, מאוהב בכם …

 

 

וכך הוא הדבר.

 

 

 

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

 

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר