Light Connections
 
 








 

 

הקריאה לתרגול המאסטריוּת שבתוכנו

 

המאמר נכתב בנובמבר 2004

כחודשיים לאחר שעברתי השתלמות בשלבים V-VIII של השיטה

 

דבר-מה מתרחש על פני פלנטה ארץ, המתעוררת לאנרגיה חדשה המאפשרת צמיחה אישית ובריאה משותפת.

אנחנו עומדים עכשיו בצומת זמן נהדר, שבו אנחנו נקראים לבחור בצמיחה רוחנית והתפתחות התודעה. הגזע האנושי עומד בעיצומה של קפיצה אבולוציונית, נערך כיוונון ושיכתוב של המודעות האנושית, בעת שהיא משתנה עכשיו על פני כדור הארץ, וזה מצידו מגיב ברטט מהיר וגבוה יותר.

הקריאה היא זימון להתחבר לפעימה, לדופק היקום, ולהתאים את התדר האנושי שלנו לתדר היקום, להיות מוכנים לנוע אל תדר האנרגיה החדשה ולמזג בין הרוח לביולוגיה, בין האנושי לאלוהי. ברית אלקטרומגנטית.

הקריאה היא קידום, קריאה לצאת לדרך חיים חדשה לגמרי, מתוך עמדה של יותר אחריות והשפעה.

הקריאה היא טפיחה על השכם, כדי שנכיר, נקבל ונפעיל את עוצמתנו, נתרגל את המאסטריות שבתוכנו, נתפוס עמדה שווה לצד ה"יש" הגדול, ונברא-איתו-במשותף את המציאות הרצויה לנו.

הברירה בין להטות אוזן ולהיענות לקריאה או ההימנעות ממנה, נתונה בידנו, באחריותם האישית של כל אחת ואחד. כדי לקבל את כל זה כאמיתי ונכון, עלינו לערוך מחדש ולשכתב את מפות-חיינו, ולהכניס בהן שינויים גדולים, משמעויות חדשות והבנה חדשה של המציאות.

 

אך מה קורה כאשר אדם מצליח לפתח השקפת עולם פעילה, מפה שימושית ומועילה, לכאורה - ואז נתקל במידע חדש, המביא אותו לידי הכרה, שהשקפתו מוטעית ועליו לשרטט מחדש חלקים גדולים במפת עולמו, לפרוץ את הישן ולהתחיל ללכת בדרכים חדשות, בארץ לא נודעת? לחשוב מעבר למציאות הקיימת ולעשות דברים הנחשבים כבלתי-אפשריים?

 

רובנו רואים איום ברור במידע חדש, שכן אם נאשר אותו, יהיה עלינו לבחון ולהעריך מחדש את אמונותינו, ולהשקיע עבודה רבה בארגון ותיקון מפות-המציאות שלנו. אנחנו נלחמים אינסטינקטיבית כנגד מידע חדש זה במקום להיפתח לקליטתו והטמעתו. הדבר שאנחנו עושים ברוב המקרים הוא, להתעלם ממנו, לדחותו או להוקיע אותו כלא-אמיתי. אנחנו יכולים אפילו לנסות ל"תמרן את כל העולם" כדי שיתאים את עצמו לזווית הראיה שלנו, לדרך בה אנחנו תופשים את המציאות.

כך שבמקום להסכים לנסות ולהשתנות, לנוע אל מעבר להגבלות קיימות, אנחנו משקיעים, בסופו של דבר, הרבה יותר מאמץ בהגנה על מחשבות, השקפות ותפישות שאנחנו רגילים אליהם, מכפי שהיה נדרש מאיתנו לעיבודם ותיקונם מלכתחילה.

 

פעמים רבות כשסיפרתי על הטכניקה בה אני עובדת, לאנשים שאינם ערים לשינויים האנרגטיים המתחוללים על פני כדור הארץ, והצעתי להם לחוות ולהתנסות בתחום האנרגטי החדש הזה- הם הגיבו להצעה: "האם התחום הזה נחקר מספיק?", "האם יש כבר תשובות, מסקנות או הוכחות ברורות בקשר לשיטה?", או, "בכל אשר נפנה נמצא מלחמות, שחיתויות, פערים חברתיים, זיהום אויר ומים, ניצול משאבים אקולוגיים- איך נוכל להתייחס ברצינות לאפשרות שהגזע האנושי שרוי בהתקדמות רוחנית?"

אם אנחנו עורכים שינויים במפת חיינו ובדפוסי חשיבתנו, כדאי שנהיה מוכנים לחשוף אותם לביקורת של משרטטי מפות אחרים...

תהליך הצמיחה הרוחנית מתנהל על אף התנגדותנו הטבעית, על אף נטייתנו הטבעית לשמר את הדברים כפי שהם, לדבוק בישן ובמוכר, ולהיצמד למפות ישנות ולדרכים הוותיקות של עשיית הדברים. אנשים מחפשים ניסים בחיים, ואחד מהם הוא הנס שבהתגברותנו על התנגדות זו. וכן, אנחנו אכן צומחים וגדלים. אנחנו הנס!

כאשר אנחנו נעשים מודעים לאמת חדשה, הרי זה משום שאנחנו מקבלים ומכירים בה כאמת, אבל למעשה אנחנו "נזכרים" ויודעים מחדש את אשר ידענו כל הזמן, כי בחלק הלא-מודע שלנו מצוי ידע רב יותר משאנו יודעים, יותר משיודע האגו המודע שלנו, והוא מכיל אוצרות רבים.

 

אבל איך קורה שהחלק החבוי, הנבון והלא-מודע שלנו, "יודע" את כל הידע הזה, אשר עדיין לא "למדנו" אותו באופן מודע?

הסיבה נעוצה באותו "ניצוץ אלוהי" שבתוכנו. מקובלת התפישה, שאלוהים נמצא בכל מקום, אך קשה לנו לקבל את המחשבה שהוא נמצא גם בנו. הניצוץ האלוהי מצוי בכל תא ביולוגי בגוף האנושי. תמיד היינו, ועודנו, חלק מהאלוהות. החלק האנושי הוא רק היבט אחד של זהותנו. ה"עצמי" שלנו הוא רב-מימדי, יש אומרים אפילו הולוגרפי. גם יונג תאר את עצמו כ"שבב מן האלוהות האינסופית". אנחנו חלק מתוך מארג של תודעה עצומה ובלתי מוגבלת, זורמת, נבונה, מגיבה, ובלתי ניתנת לחלוקה, המזינה אותנו, וככל פיסה של האלוהות, גם לנו יש תכונות אלוהיות, ולכל אחד מאיתנו קיימת גישה לאותו ידע בלתי מוגבל, לאותן תכונות המאסטרים שכה הערצנו במהלך ההסטוריה האנושית.

אם נשאל את עצמנו מהי התכלית? לקראת מה אנחנו צומחים? היכן נקודת הסיום, ומהו יעדן של ההתפתחות והאבולוציה? הרי שהנחת התשובה יכולה לעורר בנו יראה ואולי אף התנגדות: מטרתה של הצמיחה הרוחנית היא להתאחד עם האלוהות, עם ה"יש" הגדול.

 

אין טעם ל"עזוב מיד הכל". זה לא עומד לקרות מחר בבוקר... המודעות הגדולה באה לאיטה, תוך תרגול התבוננות, עיון לימוד והסתכלות בכל דבר, לרבות בעצמנו.

 

נתיב הצמיחה הוא נתיב של "life time" ואורכו כאורך חיינו. בכל יום שעובר, יש לרטטים של האנרגיה החדשה השפעה גוברת והולכת עלינו.

אם מתמידים בנתיב הזה לאורך זמן ומתוך נכונות, מחויבות ורצינות ל"דרך", מתחילות פיסות המידע העשירות והמזינות למצוא את מקומן, ובהדרגה מתחילים להגיע להבנה עמוקה יותר של פשר קיומנו ומשמעותו, והדברים מתחילים להסתדר ולהתאזן.

 

 

טכניקת איזון השדה האלקטרומגנטי - The EMF Balancing Technique משמשת כזרז לתהליך הצמיחה הזה ולחיבור בין הרוח לביולוגיה. היא מאפשרת לנו לפתח באלגנטיות ובקצב האישי של כל אחד ואחד, את ערוצי תקשורת בינינו ובין ה"יש" הגדול, להיות מחוברים "on line" באופן אלקטרומגנטי, במצב ערות, כל הזמן, ולהעשות באמת לבני אדם טובים יותר, הנעים אל אותו איחוד מיוחל.

הטכניקה מורכבת כיום מ-8 שלבים שונים, כאשר כל מפגש טיפולי עובד עם חלקים שונים של שדה האנרגיה האנושית, ויש לו את התכלית המיוחדת שלו.

 

 

ארבעת השלבים הראשונים של טכניקת ה-EMF (I-IV) מחזקים את "רשת הכיול האוניברסלית" (ראו מאמרים אחרים שלי באתר) ויוצרים בסיס אנרגטי לתמיכה ביכולתנו ליצור ולברוא-במשותף עם ה"מקור", ה"אחד", היקום, ה"יש"-- את המציאות הרצויה לנו.

שלבים אלה מתמקדים בעיקר בפיזור ושחרור של אנרגיה אלקטרומגנטית עודפת שמקיפה ארועים רגשיים מחיינו הנוכחיים (וגם מיחידות-חיים קודמות, גלגולים), ללא הצורך לזכור או לחיות מחדש את חווית הארוע הפוגע, הבולם והמעכב בעדנו מלהמשיך ולהתקדם בחיים. דבר זה מוביל לתחושה של יציבות רבה יותר, לביטחון, לשלווה ואיזון בין החוכמה והרגשות, ומסייע ומקדם את ההכוונה העצמית והתמיכה העצמית שלנו.  

ההתעצמות האישית עוזרת להרגיש הרבה יותר טוב עם עצמנו, ללקיחת אחריות מודעת על בחירותינו בחיים ולתוצאות המסתעפות של פעולותינו. להגשמה עצמית והיפתחות לפוטנציאל גדול יותר, וליכולות הפנימיות הבלתי מוגבלות שלנו.

 

ארבעת השלבים הנוספים (V-VIII) מאפשרים לנו להמשיך ולהרפות מאותם עוגנים אנרגטיים מן העבר, להתנסות ולהכיל מטען אנרגטי גדול יותר, ולהכיר ולדעת את עצמנו כישות אנרגטית אינסופית, רב-מימדית, הולוגרפית.

ואכן, שלבים אלה של טכניקת איזון ה-EMF מתמקדים בתרגול המאסטריות - בחירת אותן תכונות של מאסטריות שהיינו רוצים לתרגל ולחזק בתוכנו בזמן נוכחי זה של חיינו, על מנת "להרחיב ולמתוח את עצמיותנו" לרמות גבוהות יותר של תודעה ופעילות אוהבת, להגביר את יעילותנו ולטפח את צמיחתנו הרוחנית. זוהי האבולוציה.

בין תכונות המאסטריות ניתן למנות את האומץ, הכנות, היצירתיות, ההומור, האיזון וההרמוניה, הגמישות, הסבלנות והענווה, החמלה, הקבלה העצמית, המחויבות וההתמדה, ועוד תכונות רבות אחרות, אותן נהגנו לייחס למאסטרים הגדולים שפגשנו בעבר, ושכה רצינו להידמות להם.

חווית המפגשים הטיפוליים ותרגול תכונות המאסטריות בחיי היומיום שלנו, מגבירים את התהודה המקורית של מי שאנחנו, של אותו ניצוץ אלוהי. הבנתנו את התכונות האלו מעמיקה, מתפתחת, ולפעמים אף משתנה כאשר אנחנו מתרגלים אותן!

כאשר אנחנו מתרגלים ומתאמנים במשהו, עצם התרגול מביא למיומנות, שמחה וסיפוק, ואנחנו הופכים להיות מומחים לו.

ככל שנרבה לתרגל את תכונות המאסטריות בחיי היומיום שלנו, כך נצליח יותר ויותר לפתח במומחיות את הקשר עם אותם מישורי קיום נוספים שלנו, להיחשף לתחומים חדשים וכבירים, לחזק את יכולתנו ליצור בתזמון ועיתוי מדויקים, בסינכרוניזציה מלאה, לעצב-במשותף וביצירתיות את הנתיב הטוב ביותר עבורנו, ולחיות את חיינו המוארים ביותר, מלאי אהבה וחסד, תהא המשמעות של זה עבור כל אחד מאתנו, אשר תהא.

ככל שאנחנו מתפתחים וצומחים כפרטים, והופכים למאסטרים, אנחנו מעודדים גם את צמיחתו הרוחנית של האחר, ומסייעים לחברה שלנו כולה להשתנות ולהתפתח. אלה המשיגים צמיחה וגידול, לא זו בלבד שהם נהנים מפירות הצמיחה, אלא שהם גם מעניקים באהבה אותם פירות לסביבתם, וכך מתפתחת האנושות כולה בדרך האבולוציה, בדרך האהבה.

  כל הזכויות שמורות לתמר גנישר - קשרי אור © 2007-2014