להתאבל על המימד השלישי – יולי 2025
'הקבוצה' באמצעות סטיב רות'ר

תרגום ועריכה: תמר גנישר

ברכות מהבית, יקרים.

אנחנו מצטרפים אליכם היום בשמחה גדולה כקולקטיב. מנקודת מבטנו, האור שאתם פולטים הפך להיות בהיר יותר עם כל נשימה שעוברת. למרות שעולמכם נראה לעיתים ככאוס, אתם למעשה יולדים משהו מפואר. אינכם שבורים, מכיוון שאתם מתפתחים.

אתם עוברים מדחיסות המימד השלישי אל החופש והנזילות של המימד החמישי. זה אינו רק שינוי במודעות – זה טקס סיום, קבלת תעודת בוגר של הרוח. וכמו בכל החניכות, יש שחרור.

שחרור מאידיאלים בעלי רטט נמוך יותר אינו קל. הגוף, הדעת, ואפילו השדות הרגשיים התרגלו לדפוסים מסוימים: תחרות במקום שיתוף פעולה, פחד במקום אמון, הפרדה במקום אחדות. אידיאלים אלה היו נחוצים פעם במשחק שהסכמתם לשחק במימד השלישי. אולם הם מילאו את תפקידם ומטרתם. ועכשיו, יש לכבד אותם … ולשחררם.

לעבור למימד החמישי פירושו לזכור את טבעכם האמיתי – לא כגוף אנושי, אלא כרוח אלוהית שחווה חוויה אנושית. המשמעות היא לאמץ את המאסטריות שלכם. המשמעות היא לצאת מהפחד ולהיות באהבה, לצאת משליטה ולהיות באמון, לצאת משיפוטיות ולהיות באפשור.

אולם יקרים, עם כל צעד למעלה מהדהד צער. רבים מכם מרגישים אותו עכשיו, עצב משונה כמו ערפל שנאחז בקצוות השמחה. זהו צער עמוק. אתם מתאבלים יותר ממה שאתם מבינים, על אובדן זהויות ישנות ומערכות יחסים מסוימות. אתם מתאבלים על אובדן האשליות שפעם העניקו לכם מבנה וביטחון, ובמקרים מסוימים, על אובדן אנשים שאתם אוהבים מאוד.

לשחרר

כן, אפילו בהתעלות יש אבל. כבדו אותו. אל תדחו אותו, ואל תעקפו את דמעותיכם באופן רוחני. במקום זאת, שמרו על מרחב עבורן ושבו והיו עם העצב שלכם. תנו לאבל שלכם לדבר, מכיוון שזהו הד של נשמה שיודעת שמתרחש שינוי. הישן גוסס כדי לפנות מקום לחדש.

אינכם יכולים להביא את הדחיסות לרטט גבוה יותר. ולכן, השחרור הוא חיוני.

שחררו את הגינוי.

שחררו את האשמה.

שחררו את האמונה שאינכם בעלי מספיק ערך.

שחררו את הצורך להיות צודקים.

שחררו את השריון ששמר על לבכם מוסתר.

שחררו את הגרסה שלכם שהייתם זקוקים לה כדי לשרוד.

אינכם צריכים עוד לחיות בהישרדות מכיוון שהמימד החמישי אינו עוסק בתגובה, הוא עוסק ביצירה. אינכם נמצאים כאן כדי לשחזר ולחזור על סיפורים ישנים – אתם כאן כדי לכתוב סיפורים חדשים.

השינוי כבר בעיצומו. הוא אינו בעתיד, הוא מתרחש עכשיו. כדור הארץ עצמו רוטט גבוה יותר. זו הסיבה שהזמן מרגיש מוזר, שגופכם מרגיש שונה, ומדוע המערכות הישנות מתפוררות וקורסות. אינכם מדמיינים זאת, יקרים. המעטה הולך ומדלדל ואתם מתחילים לראות עם עיני הרוח.

אמצו את המימד החמישי

וכן, זה ידרוש אומץ. נדרש אומץ להתרחק ממה שהכרתם, גם כאשר מה שהכרתם פגע בכם. נדרש אומץ לחיות ללא תוויות, להתקיים ללא ערבויות ולבטוח בבלתי נראה. אולם שם טמונה עוצמתכם – באי הידיעה ובכניעה. היא טמונה במרחב המקודש בין מה שהיה למה שיהיה. התאבלו על העולם הישן, כן, אולם אל תעגנו בו. תנו לעבר להיות מורה, לא כלא.

המימד החמישי אינו מקום אלא תדר, שקיים בכל מקום שבו אהבה נוכחת. כאשר אתם בוחרים חמלה על פני ביקורת, אתם נמצאים במימד החמישי. כאשר אתם מציעים סליחה, במיוחד כלפי עצמכם, אתם נמצאים במימד החמישי. כאשר אתם יושבים בדממה ומרגישים את פעימות הבריאה בחזכם, אתם נמצאים שם.

זה אינו משהו שעליכם להרוויח. זה משהו שאתם זוכרים. וכאשר אתם שוכחים, כאשר אתם נופלים חזרה לפחד, כאב או ספק, זה אינו כישלון אלא פשוט חלק מהספירלה. אף פעם אינכם נעים לאחור, רק פנימה. עמוק יותר אל תוך הזיכרון, עמוק יותר אל תוך האור.

הטוב עוד לפנינו ועתיד להגיע

אנחנו מבקשים מכם, יקרים, להיות עדינים עם עצמכם. העולם הישן גוסס, אתם המיילדים והמתאבלים שלו. אולם מעבר לאבל ישנה זריחה שאף מוח אנושי אינו יכול לדמיין במלואה. אתם צועדים עכשיו אל תוך המאסטריות שלכם. אתם משילים מעליכם את מה שכבר אינו משרת ומאמצים את מה שאתם באמת: יוצרים, מרפאים, מורים של אור.

אחזו ידיים זה בזה כאשר אתם מתרוממים. הוליכו ולוו זה את זה הביתה, מכיוון שהטוב עוד לפנינו ועתיד להגיע. ודעו זאת תמיד: אינכם אף פעם לבד. אנחנו איתכם, ממש מחוץ לטווח ראייה, לוחשים במרווחים השקטים שבין מחשבותיכם. אתם אהובים מעבר לכל מידה. התייחסו זה לזה בכבוד, טפחו זה את זה ושחקו היטב יחד.

אספבו, יקרים.

קבוצת ה 9.

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר