קורונה 2 – מרץ 2020
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

 

 

ברכות יקרים, אני קריון מהשרות המגנטי.

 

זהו עוד מסר מהאי/אומה של איסלנד. הסיור התחיל לפני ימים רבים, היופי היה מובן מאליו, האדמה דיברה, השומרים של הסלעים והקניונים זזו ופינו את הדרך, ואפשרו לתקשורים להתקיים.

זהו דבר מוזר לומר אותו, אולם הארץ הזו תבין זאת. יש לה היבטים רב מימדיים שמאפשרים לה לדבר. ולעיתים קרובות הדיבורים האלה מתבטאים כישויות, כפי שקורה בארצות רבות אחרות רבות. זהו הדבר היחידי שמתקבל על דעתם של בני האדם, כאשר זה מרגיש אישיות ויודע תודעה ובאופן כלשהו הם צריכים להעניק לזה צורה.

ואומר לאלה שיצחקו על כך, שבני האדם נהגו לעשות זאת מאז ומתמיד ברוחניות שלכם כאשר הגיע אליכם מלאך, או מה שחשבתם שהוא מלאך שהגיע אליכם. לא היה לכם כל מושג לגבי מה שזה יכול להיות, מהות רב מימדית שנעה דרך קירות ואפילו מבהילה אתכם. לכל מלאך שהגיע היו דברים לומר ולפני הכל הוא ביקש שלא תפחדו – תודעה מהממת יפהפיה לחלוטין שכזו מפחידה מכיוון שהיא נראית שונה והיא אכן שונה. ואתם 'מלבישים' אותם בעור וכנפיים על מנת שהם יהיו מוחשיים.

זה מה שחברות נוהגות לעשות עם כל הישויות שבני אדם אינם מסוגלים להבין אולם חייבת להיות להם 'צורה', ובארצות מסוימות ובמקומות מסוימים זה כה יפה, עד שזה תומך ומקיים את עצמו מאה שנים אחר מאה שנים – וזה מה שקרה כאן באיסלנד, ולאלה שהיו בסיור היתה הזדמנות לראות זאת ולהרגיש זאת, ואם יבחרו, הם יכולים גם להבין זאת.

תמיד קיימת הבחירה החופשית בין אם להאמין בכך או שלא להאמין בכך. זה מה שקיבלה הקבוצה הזו כאן – האדמה דיברה אליהם במקומות רבים ובדרכים רבות. ישויות הטבע, כולל כל המים ואפילו בתוך הקרח.

כך שאנחנו מברכים את השומרים והדיילים של האדמה הזו. אין כל טעות שתושבי איסלנד נמצאים כאן, בקבוצה. חלקם ישאלו מה ביכולתם לעשות על מנת לשנות את הפלנטה, כאשר הם אומה בעלת מספר אנשים כה קטן, והתשובה דומה לתשובה שהענקתי לחברות כה רבות אחרות, אולם במיוחד אבקש מתושבי האי הזה שישמרו עליו טהור, וישגיחו בתשומת לב מרובה על אלה שירצו לקחת זאת מהם. שמרו על המסורת שלכם, אפילו כאשר יהיו אחרים ש'יגלגלו' את עיניהם ויאמרו שהם אינם מאמינים בדברים האלה כיום מכיוון שזוהי תקופה מודרנית.

ישויות הטבע של כדור הארץ מאוד מודרניות. הם היו כאן מאז ומעולם וישארו עד שכדור הארץ יסיים את תפקידו וייעלם. הן עד כדי כך מודרניות, הן תמיד נמצאות בזמן 'עכשיו', תמיד יהיו להן שמות, והן ידברו אליכם אם תקשיבו, והן מבקשות מכם עכשיו לשמור על המקום טהור.

 

בתקשור שהעברתי בחדר הזה, דיברתי על הנגיף, שממשיך לנוע ברחבי הפלנטה. איני מתכוון לשוב ולחזור על המסר ההוא, אתם יכולים לשוב ולקרוא אותו פעם נוספת.

 

בעוד הדבר גדל וגדל, ישנם אלה התוהים מדוע זה מתרחש בפלנטה שאמורה לעבור לתחום של תודעה גבוהה יותר, ואשאל אותם האם הם באמת קראו את המסרים שהעברתי.. שני צעדים קדימה, צעד אחד לאחור, ואתם נמצאים כרגע בשלב של 'הצעד לאחור'. כיצד חשבתם לעצמכם שהדברים ייראו? האם חשבתם שכאשר פלנטה שלמה משנה את התודעה שלה זה עתיד להיות כמו טיול בפארק?

לא הבאתם את זה על עצמכם כעונש. רבים כל כך מוצאים את עצמם במחשבה הזו וחושבים שהאל הוא אל מעניש, בעקבות העקרונות והכללים שהם למדו והכתבים שהם קראו, ולכן ודאי בני האדם ביצעו משהו נוראי.

מה אם כל זה הוא ניקוי? 'קלף משוגע'? מה אם לאחר שהאבק יתבהר, הפלנטה הזו תהיה שונה? מה אם זה ישנה את המבנה הגיאופוליטי, את מה שאנשים חושבים, מכיוון שלאחר שזה יעבור, הם ידעו אמת גדולה יותר שלא ידעו אודותיה לפני שהכל התחיל?

 

זה היה הרמז שמסרתי לכם לפני כן, לגבי הדברים שעליכם להתבונן ולחפש אחריהם – מחלות אינן משהו פוליטי, הן עושות את אשר הן עושות, ואתם התבוננו, חקרו, בדקו, סקרו, ראו מהיכן זה הגיע ולאן זה הגיע לראשונה – וזה יגלה לכם את הסיפור כולו, סיפור גדול יותר שלא תאהבו אותו מאוחר יותר.

אולם כעת, רבים נפרדים מבני משפחה מבוגרים, קיימים כעת צער גדול ופחד. מתקשרים רבים אמרו שהמגפה אינה אודות המחלה, היא הפחד שמתפשט ונוגע בכם בדרכים מסוימות וגורם לכם לפחד, למרות שהרוב יחלימו לגמרי לחלוטין בזמן קצר יחסית..

 

השאלה אינה מדוע זה קורה כאן או מה לעשות כדי להיפטר מכך, מכיוון שזה יחלוף. השאלה היא מה עליכם לעשות כעת, עובדי האור? מהו תפקידו של עובד אור?

 

ישנם דברים רבים שביכולתי לומר כעת, חלקם יתקבלו על דעתכם וחלקם לא יהיו הגיוניים בעיניכם.

אתם טוענים שלא חזיתי ולא סיפרתי לכם שזה עתיד להגיע. ואומר שמה שקורה כאן קורה מבחירה חופשית, זה נמצא ב'שדה', זה אינו מובטח במאה אחוזים שאכן זה מה שיקרה, והיתה לכם שליטה לגבי האם זה יקרה או שלא יקרה – ומאוחר יותר תגלו ותראו זאת. תגלו מאוחר יותר שלמעשה היו כאלה שניסו לעצור זאת. אולם זה התרחש בכל זאת.

לו סיפרתי לכם על הפוטנציאל הזה, זה היה משיג רק פחד. התחזיות שאני מעביר לכם הן אלו שאני רואה מתגשמות אודות חברה בוגרת עם שקיפות וחמלה, פלנטה טובה יותר, שני צעדים קדימה, צעד אחד לאחור.

 

הנה מה שעליכם לעשות כעת, עובדי אור. הקשיבו. זוהי הסיבה להימצאותכם כאן עכשיו.

השארו בטוחים, מכיוון שלא תוכלו להשיג הרבה אם תחלו. השארו בטוחים, זה אינו כה קשה. וכאשר זה מתרחש, היו מודעים לכל אלה שמסביבכם המנופפים בידיהם ומקצרים את תוחלת החיים שלהם בעקבות הפחד שהם נמצאים זו, אינם יודעים מה לעשות בהמשך, מסתובבים ממקום למקום, פוסעים וצועדים למעלה ולמטה תוהים מה קורה לעצמם ולמשפחותיהם, לארצם ולפלנטה הזו.

זה הזמן בו עליכם לצעוד לעברם, להרגיע אותם, להעניק להם חמלה ובמידת הצורך אפילו לספר להם סיפורים, להעניק להם נינוחות, להיות איתם, לשבת איתם אם זה אפשרי, כך שהם יוכלו לראות שאתם אינכם פוחדים, שאתם בטוחים ומשתמשים בהגיון הבריא לגבי כל הדברים, ונשארים בטוחים, יודעים שזהו דבר חולף שלא ישאר כך לתמיד. למרות מה שמתרחש כיום, בני האדם יצאו מזה למחרת…

 

זה מה שעובדי אור עושים. זהו המגדלור שניצב על הסלע. איש אינו יודע את שמו של המגדלור, ועדיין הוא מציל רבים כל כך מהמנווטים והמלחים ויורדי הים – הם רואים את האור, עוקפים, ויודעים שקיים בטחון במקום בו נמצא האור.

אתם מגדלורים, ובחודשים הקרובים אלו תהיינה התשובות כאשר ישאלו אותנו שוב בקשר לכך, פעם אחר פעם. ואלו ימשיכו להיות התשובות, לא יהיה משנה מה תהיה השאלה בקשר לכך…כולל 'מדוע אני'? מכיוון שהתשובה תהיה שהרגע סיפרתי לכם מדוע מדובר בכם, אם אתם עובדי אור, כך שתוכלו לשנות זאת, למתן זאת, על מנת שתוכלו להציל חיים בכך שתרגיעו את האנשים, מכיוון שקיים כל כך הרבה פחד…

 

הפלנטה לומדת כרגע הרבה מאוד אודות המדיה ועל חלקה בכל זה. הם לומדים כיצד המדיה יכולה לגרום לדברים להיות גרועים יותר, ולקחת חיים באמצעות הפחדת אנשים למוות!

לאחר כל זה תגיעו למקום טוב יותר.

עתונאים, ערכו סקירה אודות מה אירע, חשבו על הדברים האלה ועל מקצועכם ליידע ולהודיע, ושאלו את עצמכם מה עשיתם שהוא מיטיב עם הפלנטה כיום.. וכיצד הייתם פועלים באופן שונה לו זה היה קורה בעוד חודש, חודשיים, שנה מהיום, בעתיד – ואתם תקבלו תשובות.

זה מתחיל לגלות פלנטה יותר חומלת. הקשיבו, ישנם אלה שדואגים ויהיו דברים מדהימים במיוחד במדינות מסוימות בו הם יאספו את הרובים שלהם למקום מסוים, על מנת להישאר במעמדם ותפקידם, מכיוון שהם יצפו שהציבור יתקוף אותם בשל מחסור במזון.

ומה אם הייתי מספר לכם ההיפך, ואומר לכם שזה הופך להיות ממש כעת פלנטה יותר אדיבה וחומלת, בה שכנים עוזרים לשכנים ואנשים מברכים זה את זה ממרחק של מטר או שניים – וזה שונה מאי פעם בהיסטוריה של הפלנטה. והם מביטים האחד בשני ואומרים זה לזה שהם יצליחו להתמודד עם זה, שהם יהיו בסדר, ושהם אוהבים אותם. והם מזמינים אותם לבקש את עזרתם, במידה ויזדקקו לה, ומבטיחים לעשות כמיטב יכולתם בהתאם לנסיבות. ורק מעטים ירוצו לחפש את הרובים שלהם.

 

אולם לא כיום. זהו אחד ההבדלים הגדולים ביותר. כאשר ההיסטוריונים יתעדו את אשר קרה לפלנטה הזו, יהיו ספרים המלאים בתיאור של מה שהם לא ציפו לו, יחד עם תיאור של מה שבאמת היה יכול לקרות בפלנטה הזו.

 

זהו מסר של חמלה, האומר לעובדי האור שהם התאמנו לכך, והנה זה הגיע. עברו דרך זה ונועו קדימה עם פלנטה שונה, עם תודעה שונה.

אנשים עוברים להתבוננות פנימית כעת ושואלים את עצמם היתכן שזה משהו הרבה יותר גדול שהם החמיצו, היתכן שהתודעה מתחילה להשתנות, ואולי כל זה הוא חלק מזה.

יקרים, אתם תעברו את זה, זה רק השיא של כל זה המתחיל כעת, אתם תעברו את זה. הישארו בטוחים. היו שקולים וזהירים, אל תסתתרו יותר ממה שעליכם לעשות זאת, וכאשר זה מתאפשר, צאו ועזרו לאנשים. עזרו להם כאשר תפגשו אותם בחנויות, אתם יכולים לשוחח אתם אם הם ייראו שהם שרויים בצרה, אינכם חייבים לגעת בהם, עדיין…[ קריון מצחקק בהנאה..] אתם יכולים לשאול לשלומם, לברר אם הם בסדר, לבקש מהם שידברו אתכם ויספרו ממה הם דואגים.

 

חשבו על הדברים האלה, יקרים, מכיוון שאתם נושאים אור של נינוחות. זוהי המורשת שלכם, זוהי הסיבה שאתם נמצאים כאן, וזו הסיבה שאתם מתעניינים מספיק בקריאת המסר הזה או נוכחים כאן בחדר. זוהי האמת של היום.

 

מאוחר יותר יהיו לי דברים נוספים לומר, אולם יקרים, זו מתחילה להפוך ולהיות פלנטה יותר חומלת, וזה מתחיל כיום.

דעו את הדברים האלה, עזבו את המקום הזה שונים מכפי שהגעתם, עם נקודות מבט שעשויות להיות מאוד שונות ממה שאי פעם ציפיתם להן. כפי שכבר סיפרתי לכם פעמים רבות, לא יהיה יותר 'נורמלי' על הפלנטה הזו!

 

 

וכך הוא הדבר.

 

 

 

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

 

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר